תכנים לקריאה נוספת
עדים
שלום לכבוד הרב
כתב רבינו בהלכות עדות פרק י"א, ה': "וכן הבזויים פסולין לעדות מדבריהם, והם האנשים שהולכין ואוכלין בשוק לפני כל העם..."
מדוע רבינו כתב "הבזויין"? הרי בגמרא יש אומר שחשוב ככלב ויש אומר פוסל לעדות ופסקה הגמרא שפסול לעדות, משמע-אינו נראה ככלב,
האם יש מקום לסבתא שרבינו כתב הבזויין כיוון שבכל דור יש "בזויין" אחרים?
ובימינו מי שאוכל מול כל העם בשוק אינו פסול לעדות?
תודה רבה
שימוש חוזר במים שנטלו בהם ידיים לסעודה
האם מותר לשים קערה מתחת למים שהילדים בגן נטלו ידיים לסעודה , ולהשתמש במים אלה למשחקי מים בחצר?
שבת פכ״ב הלכות ה-ו
שלום לכבוד הרב
לפי דברי הרה״ג ר״י קאפח זצ״ל בהערה ח על הלכה ה ״ אמבטי של מרחץ..״ שהדברים נאמרו דווקא במרחץ ובמקרה כזה אסור מדרבנן משום גזרת מרחץ , לא הבנתי איך מורי מיישב את קושית הכס״מ מדברי רבינו בהלכה העוקבת לה שבאמת משמע מהלכה זו שבכל כלי ראשון אסור ליצוק צונן אפילו שאינה של מרחץ ?!
סוגי הביטוח בהלכה
מוצעים כיום סוגי ביטוחים רבים ומגוונים. שאלתי מהי עמדת ההלכה בנוגע לצורך בעשיית ביטוחים באופן כללי? האם יש חובת השתדלות בעשיית ביטוחים בסיסיים ואם כן מה הם, או שמא הבוטח בה' חסד יסובבנו?
שונות
לק"י
כבוד הרב רצון ערוסי שליט"א.
יורינו רבינו:
א. האם מותר להעלות אנשים שאינם שומרי תו"מ לתורה? (וכן ש"צ שמתגלח בתער) ומה הדין אם עלו?
ב. ב"ה אחותי ילדה בת. באותו שבוע נפטר אצלינו מישהו בשכונה ל"ע. אבי רצה ללכת להלוייה אך אימי התנגדה בטענה שאסור ללכת לבית החיים כשתינוק נולד באותו שבוע. אני לא הסכמתי עם אימי ואמרתי שאין איסור בדבר.
1. האם היה מותר לאבי ללכת להלוייה?
2. האם היה עדיף שלום בית מללכת להלוייה?
3. האם נהגתי כשורה שהתערבתי?
ג. האם יש איסור לעשן?
בברכה.
הלכות שגגות
במסכת חולין ס"ב עמ' ב' כתוב: "...אמר רב פפא תרנגולא דאגמא אסירא תרנגולתא דאגמא שריא וסימניך עמוני ולא עמונית דרש מרימר תרנגולתא דאגמא אסירא חזיוה דדרסה ואכלה והיינו גירותא..."
רבנו פסק בהלכות שגגות פרק י"ב: "בכל אלו המאורעים--הוא שיהיו בית דין חייבין בקרבן, והעושה על פיהם פטור. אבל אם חסר אחד מכל אלו הדרכים--הרי בית דין, פטורין מן הקרבן; וכל מי ששגג ועשה מעשה, מביא חטאת קבועה על שגגתו."
יום טוב שני של גלויות במקומות שנתחדשו
שלום לכת"ר.
האם בהתאם לדברי רבנו בהלכות קידוש החודש, שמקומות בהם לא היו ישראל בזמן בית שני, וכן מקומות שנתחדשו במדבר א"י, שעליהם לעשות יו"ט שני של גלויות. האם לפיכך יש לנהוג יו"ט שני במקומות כמו השומרון וערים כגון דימונה וירוחם וכיו"ב? וברוך תהיה
היושב בסוכה גדולה במקום חשוף מסכך, האם יצא ידי חובתו?
האם ישנה חובה לישב דווקא מתחת לסכך או אפילו במקום שאין רצף סכך?
באילו מצבים פוסל אויר (אי רצף של סכך) את הסוכה ובאילו מצבים תישאר הסוכה כשרה למרות האויר?
מה המבחן הקובע לכשרות הסוכה שהסכך שעליה דליל וישנם מקומות חשופים (אויר) ללא סכך?