תכנים לקריאה נוספת
האם מותר בשבת להפשיל או לגלול יריעות דפנות אוהל לצרכי איוורור או הגנה מקרני השמש?
האם ישנו גדר של אוהל עראי גם מן הצד כמחיצה או דופן או שאוהל דווקא מלמעלה כסככה או גג?
באילו נסיבות יחשבו פעולות הרמת היריעות וגלילתם או הפשלתם ביום השבת בגדר סתירה ובנין?
מה הבדלים בפסיקה בין מהרי"ק לגרע"י ובעל "שמירת שבת כהלכתה" לגבי פריסת וילונות בשבת או בהעמדת מחיצות להפרדה בין גברים לנשים?
יום טוב שני של גלויות במקומות שנתחדשו
שלום לכת"ר.
האם בהתאם לדברי רבנו בהלכות קידוש החודש, שמקומות בהם לא היו ישראל בזמן בית שני, וכן מקומות שנתחדשו במדבר א"י, שעליהם לעשות יו"ט שני של גלויות. האם לפיכך יש לנהוג יו"ט שני במקומות כמו השומרון וערים כגון דימונה וירוחם וכיו"ב? וברוך תהיה
חזן המעיין בשבת ברשימת הזכאים ל"מי שבירך", היש בזה איסור קריאת שטרי הדיוטות?
מה נכלל בהגדרת שטרי הדיוטות שקריאתן אסורה בשבת?
האם גזירת איסור קריאת שטרי הדיוטות לא תחול כאשר מדובר בקריאה לשם מצווה?
האם בקביעת האיסור יש לבדוק גם את רמת מעורבותו של מכין הרשימה עם מבקשי הברכות
האם רשאי לברור אורז או להכשיר כלי חמץ בפסח?
הבורר אורז ומצא זרעוני דגנים, האם בהכרח נחשבים זרעונים אלו לחמץ?
היש לחשוש לאיסור שיפלט מן הכלי שיוכשר בהגעלה או בליבון בחולו של המועד?
הנוהגים לאפות מצות בחולו של המועד וביו"ט של פסח, האם לא חששו לשאריות חמץ?
האם היו פוסקים שחלקו על הכרעת מרן לפי הרוב בין הרי״ף, הרמב״ם והרא״ש?
איך אפשר להבין דרך פסיקתו המרכזית של מרן קארו בעניין ההליכה אחר הרוב
בתפיסתו את שלושת הגדולים ריף רמבם וראש , שהרי מה שמצאנו בענין זה גבי פסיקת הסנהדרין מ"מ כל אחד מהדעות היה שם לפני השני ונשאו ונתנו יחדיו להגיע לאמיתה של הלכה , ואיך יכל מרן לתפוס אלו השיטות הרבה אחר מותם ולקיים ע"פ הרוב בלי שיוכלו להציע כל אחד שיטתו בנושא ואלי היו מצליחים לשנות דעתם ,
וכן הרבה מהדינים רבנו לא הזכיר במפורש לפחות ביד החזקה וכן הריף כיון שהם מאד תלמודיים אבל הרא"ש כן הזכיר והלך מרן כרא"ש , וכי זו דרך פסיקה ?
האם מותר בשבת ליצוק מים רותחים למיחם שעל גבי האש?
היש סיבה לאסור והלא לכאורה אין בנסיבות אלה גדר לא של בישול ולא של חימום?
עירוי מ"כלי ראשון", האם החשיפה לאוויר של הניצוק הורידה אותו לדרגת "כלי שני"?
הישנם צדדים להתיר בשבת הוספת מים או תבשיל שנתבשל כל צרכו לכלי שע"ג האש או הפלטה?
נפילת אפיים במנחה.
לק"י
לכבוד הרב שלום
בענין תשובה שנתנה כאן לגבי נפילת אפיים במנחה ע"פ הרמב"ם-
מדוע מארי קאפח לא ציין בסידורו במנחה ' נפילת אפיים' ?
בתודה
בנסיבות שהתנתק החשמל ביו"ט, האם מותר לומר לגוי שיחזיר את החשמל לפעילות?
האם ההיתר של עשיית מלאכת אוכל נפש ביו"ט כוללת אמירה לגוי שיפעיל אפילו את המזגן?
היש בנסיבות אלו של החזרת החשמל לפעילות תוך עקיפת הגורם המקצר, גדר של "מתקן מנא"?
עד כמה צריכים להתחשב ע"מ לפסוק להיתר אמירה לגוי, בעובדה שמדובר בבבית שדרים בו ילדים?
האם רשאים להניח תפילין כשהוא המחופה בכיסוי הקוביה?
היש חובה ש"שין" בתפילין של ראש תהא חשופה לאויר כנדרש מהפסוק "וראו כל עמי הארץ..."?
תפילין של יד לפעמים מכוסה ונסתר ע"י הביגוד, האם רצוי שיהא מוגן ע"י הקוביה ע"מ שלא ינזק הריבוע שלו?
האם הכיסוי הארעי הינו בגדר האיסור להפוך תפילין של יד לשל ראש תוך שהוא מחבר את פרשיות התפילין?