מהו דינה של הפרגולה למצוות סוכה? האם היא כשרה, או פסולה מלשמש כסוכה?כרך ב, מכון מש,ה, קרית אונו תשס"ד, עמ' 14-8, מהדורת תשס"ז, עמ' 86-79.
תכנים לקריאה נוספת
נטילת ידיים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות ברכות:
יט. לט אדם את ידיו במפה, ואוכל בהן פת או דבר שטיבולו במשקה, אף על פי שלא נטל ידיו. המאכיל לאחרים, אינו צריך נטילת ידיים; והאוכל, צריך נטילת ידיים, אף על פי שאינו נוגע במאכל, אלא אחר הוא המאכילו. והוא הדין לאוכל במגרפה, שצריך נטילת ידיים. כ. אסור להאכיל מי שלא נטל ידיו, אף על פי שהוא נותן לתוך פיו.
מצד אחד התיר רבינו אכילה ללא נטילה אם אינך נוגע ישירות בפת (לט אדם וכו') ומצד שני חייב נטילה למי שמאכילים אותו למרות שאינו נוגע בפת. אודה לך אם תוכל להסביר סתירה לכאורה זו של רבינו
בברכה
שתי שאלות ברמב"ם
לכב' הרב שלום!!
בהלכות עבודה זרה וחוקות הגויים, פוסק הרב בפרק ג', הלכה יח' :" וכן אסור לצור דמות חמה ולבנה כוכבים ומזלות ומלאכים, שנאמר "לא תעשון, איתי" (שמות כ,יט)--לא תעשון כדמות שמשין המשמשין לפניי במרום, ואפילו על הלוח."
-שאלתי היא, האם בימינו אלו, כשאין עבודה לצורות אלו (ואולי רק בארצות הרחוקות, אשר להן אין קשר לחיינו המעשיים) , מותר הדבר??
העולה על יצועו לאחר חצות הלילה, האם חייב בברכת "המפיל"?
האם חיוב ברכה זו תלוי דווקא אם נרדם בפועל או מספיק אם עלה על יצועו באחת משעות הלילה?
בתלמוד לא חילקו בין ההולך לישון לפני חצות או אחר חצות. מהו א"כ טעמם של הפוסקים שאין לברך אחר חצות?
האם מותר, בימי בין המצרים, להשתתף בשמחת בר מצווה?
נאמר בתלמוד: "משנכנס אב ממעטין בשמחה" וכך פסק הרמב"ם והשו"ע. מה, א"כ, משקלם של מנהגי אשכנז מ-י"ז בתמוז?
מה פירוש "ממעטין בשמחה" לפי חכמי תימן, האין עושין סעודות לברית, פדיון הבן ומה עם חנוכת הבית או אף בר מצווה?
היש מקום להחמיר בימים אלו כמנהגי יהודי אשכנז והרי בתלמוד ביקרו את החכמים שהתאבלו על החורבן יתר על המידה?
דם שנמצא בביצה - האם נאסרה הביצה ואוסרת גם המחבת?
האם ישתנה הדין אם מדובר בביצה טרופה?
היש הבדל אם מדובר בביצה מופרית מתרנגול זכר או בביצה שהינה "ספנא דארעא"?
האם מדובר באיסור דם מדאורייתא ולא ניתן יהיה להציל המחבת (טפלון)?
מבואה צרה (פרוזדור) המוליכה אל פתח הבית, האם חייבת במזוזה?
האם מבואה זו לא תתחייב במזוזה היות ואינה מקיימת התנאי של מידות ארבע אמות על ארבע אמות?
עשרת התנאים שמנה הרמב"ם לחיוב המזוזה, האם חלים גם על שערים המביאים לבית דירה למרות שאינם מקורים?
באילו נסיבות לא יתחייבו במזוזה אף מבואות או חדרים המביאים אל מקום שימוש האדם?
חיוב מזוזה לדר בפונדק בחו״ל; ערוב בבית חולים
לק"י ג כ"ב סיון תשע"ח
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) לא ראיתי שהתיחס רבנו לדר בפונדק בחוצה לארץ, האם לשטתו הדר בפונדק בחו"ל פטור מן המזוזה גם משלשים יום ואילך? נפק"מ בתי שיקום וכיוצ"ב שאין משכירים את הנכס.
ב) לאור המציאות שאפשר שבית חולים יעביר חולה מחדר לחדר (בפרט למחלקה אחרת), האם חולה בבית חולים יתחייב בערוב חצרות כדי לטלטל? ומה אם התברר לכאורה שישאר החולה באותה מחלקה ויש להניח שלא יועבר מהחדר "שלו"?
בכ"ר
שמעיה אפל