הטובל כובאנה בחילבה
שלום לרב
הטובל כובאנה בחילבה שלא על מנת לקבוע סעודה, האם חייב ליטול ידיו מדין דבר שטיבולו במשקה? אשמח אם הרב ינמק את התשובה.
תודה רבה
The parent in the question recites the lighting blessings and lights the lamps. Rav Ratzon Arusi explains that Hanerot Halalu is a customary passage, recorded in Massekhet Soferim and not prescribed as one of the lighting blessings by Maimonides. The child can lead the customary words while the parent tends the lamps.
Communities differ about whether to begin the passage after the first light or after the whole lighting. The lesson describes the practice of saying it as the lighting proceeds. A child’s singing fits that practice and gives the child an active role.
Yes. In the arrangement discussed, the rabbi welcomes either form.
The adult still recites the blessings and lights. The child leads the separate customary passage.
Based on a Hebrew lesson by Rav Dr. Ratzon Arusi.
לפי הרמב״ם, המדליק מברך בלילה הראשון שלוש ברכות: להדליק נר חנוכה, שעשה נסים ושהחיינו. בשאר הלילות הוא מברך את שתי הראשונות. האב המחויב מברך ומדליק, והילד יכול להשתתף באמירת ״הנרות הללו״ או בשירתו. כך פוסק הרב רצון ערוסי. אמירת הקטע היא מנהג, והילד יכול לקיימו לצד אביו גם כשאין הדלקתו מוציאה את הגדולים ידי חובה.
״והמדליק אותה בלילה הראשון מברך שלש ברכות״
הרב רצון ערוסי מתאר מנהג לומר ״הנרות הללו״ תוך כדי ההדלקה. הוא מזכיר מנהגים להתחיל אחרי הנר הראשון או לומר את הקטע לאחר שהדליקו את כל הנרות. בכל אחד מן המנהגים אפשר לתת לילד לומר או לשיר את הקטע במועד המקובל במשפחה.
נוסח ״הנרות הללו״ מופיע במסכת סופרים (כ, ו). הטור, אורח חיים סימן תרע״ו, מעיד שכך נהגו מהר״ם מרוטנבורג והרא״ש. הרב רצון ערוסי מצביע על עדות מאוחרת יותר למנהג בתימן, בתכלאל ״עץ חיים״ של מהרי״ץ, אחרי שבסידורי תימן הקדומים שהזכיר הנוסח חסר. לפי התיאור ההיסטורי שהוא מציע, המנהג התפשט מאשכנז לספרד ובהמשך לתימן.
הרמב״ם אוסר להשתמש באור נר חנוכה ומביא כדוגמה בדיקה או מנייה של מעות. הרב רצון ערוסי מזכיר השערה של פרופ׳ דניאל שפרבר: ייתכן שמהר״ם מרוטנבורג הדגיש את המילים ״לראותן בלבד״ כדי לבטא את עמדתו שהאיסור חל גם על שימוש של קדושה, כמו קריאה בדברי תורה.
״שאסור להשתמש לאור חנוכה בין בשבת בין בחול״
האב מברך ומדליק, והילד יכול לומר או לשיר את ״הנרות הללו״ במועד שנהוג במשפחה. זו דרך לשתף את הילד בהודאה על הנס, לפי הרב רצון ערוסי.
מה ההבדל בין ברכות ההדלקה שמונה הרמב״ם לבין אמירת ״הנרות הללו״ בידי ילד?
לפי הרב רצון ערוסי, האב המחויב בנר חנוכה מברך ומדליק. אמירת ״הנרות הללו״ היא מנהג שמקורו במסכת סופרים. ילד יכול לומר או לשיר את הקטע גם כשאביו עדיין מדליק את הנרות.
באיזה שלב אומרים את הנרות הללו?
לפי המנהג שמתאר הרב רצון ערוסי, אומרים ״הנרות הללו״ במהלך הדלקת נרות חנוכה. יש שמתחילים אחרי הדלקת הנר הראשון, ויש שאומרים את הקטע לאחר הדלקת כל הנרות. אפשר לתת לילד לומר או לשיר אותו לפי מנהג הבית.
שלום לרב
הטובל כובאנה בחילבה שלא על מנת לקבוע סעודה, האם חייב ליטול ידיו מדין דבר שטיבולו במשקה? אשמח אם הרב ינמק את התשובה.
תודה רבה
לכבוד מארי רצון ערוסי הלוי שליט"א, הלכות ברכות פרק ו הלכה ד: כל את המלח, צריך נטילת ידיים באחרונה -- שמא יש בו מלח סדומית או מלח שטבעו כטבע מלח סדומית, ויעביר ידיו על עיניו וייסמה; מפני זה חייבין ליטול ידיים בסוף כל סעודה, מפני המלח. ובמחנה, פטורין מנטילת ידיים בתחילה, מפני שהן טרודין במלחמה; וחייבין באחרונה, מפני הסכנה. (http://www.mechon-mamre.org/i/2506.htm) לפי עניות דעתי בהלכה הזאת פוסק רבינו שעצם העובדה שמישהו בא במגע עם מאכל מלוח - בלי להתייחס לכמות המלח המעורב בו - מחייבת אותו ליטול ידיו בתום אכילתו.
מה הוא הדין ביחס ללחוח האם ברכתו מזונות או המוציא לחם מן הארץ?
שלום לכבוד הרב אודה לרב אם יוכל להסביר לי את ברכת בורא נפשות לפי יהודי תימן. לא מסתדר לי הענין התחבירי "בורא נפשות רבות על כל מה שברא חי העולמים" שאולי היה עדיף להגיד "בורא נפשות רבות וכל מה שברא חי העולמים" או בניסוח אחר.
תודה רבה.
שלום לכבוד הרב שליט"א
לחם קל הינו אוורירי ונמכר פרוס דק דק. כיצד ניתן לאמוד את השיעור לעניין ברכת המזון? למשל - 2 פרוסות בודדות עולות לשיעור זה?
תודה וחזק וברוך
הניתן לדמות עץ זה לשיח הצלף, הנזכר במקורות, ומאופיין באכילה של כל חלקיו (עלים, פירות, זרעים)?
האם העלים יאסרו מדין ערלה היות והם נאכלים? האם יתחייבו בתרו"מ כפירות?
מה תהיה הברכה על העלים "בורא פרי האדמה" או "בורא פרי העץ" כברכה על הפירות?
האם מותר להכין קובנה עם חמאה או שדינה כדין לחם ?
שלום כבוד הרב.
ברצוני לשאול בבקשה, שמעתי שכאשר ישנו לק מקולף על הציפורניים אסור ליטול ידיים מחמת חוצץ. אז האם זה באמת חוצץ ואז חייב להיות לק על כל הציפורן?
תודה מראש!
או לחילופין נחשב הוא כאנוס שרחמנא פטריה ויוכל לסעוד במועד הרצוי לו ללא חיוב בברכת המזון?
למה התכוונו חז"ל שפטרו מחיוב תרומות לכתחילה אנשים מוגבלים בכושר דיבור שאינם יכולים לברך?
וכיצד יאכל אדם מוגבל שכזה פרות טבל והרי כשהוא מפריש תרו"מ אינו יכול לברך?