כזית או נפח?
הייתי רוצה לדעת מהי הפסיקה לגבי כזית או שבעצם צריך ללכת לפי הנפח? כי הבנתי שהרב עובדיה אמר שמי שאינו יודע לחשב לפי נפח שילך לפי משקל משמע מפה שהמשקל זה רק בדיעבד ונפח זה לכתחילה...
תודה רבה
The Talmud gives the household’s Shabbat lamp priority over a Hanukkah lamp or wine for Kiddush. Rabbi Elyakim Tzadok explains the concern for peace at home: a family sitting together in darkness lacks the benefit that the Shabbat light provides. Maimonides codifies that priority at the end of his Laws of Megillah and Hanukkah.
When the separate choice is between a Hanukkah lamp and wine for Kiddush, the Talmud gives the Hanukkah lamp priority because it publicises the miracle (Shabbat 23b). The choices show how the reasons for the practices affect their order when resources are limited.
The Talmud gives priority to peace in the home, which the light makes possible.
In that case the Hanukkah lamp comes first because it publicises the miracle.
Based on a Hebrew lesson by Rabbi Elyakim Tzadok.
Listen to the original lesson and read the Hebrew transcript
אם צריך לבחור בין נר שבת שמאיר את הבית ובין נר חנוכה, נר שבת קודם משום שלום הבית. אם נר הבית כבר מצוי והשאלה היא אם לקנות נר חנוכה או יין לקידוש, הרמב״ם מקדים את נר חנוכה משום זכרון הנס. הרב אליקים צדוק לומד את שתי ההכרעות מתוך סוגיית שבת. לעיון במקורות ראוהלכות מגילה וחנוכה ד, יג–יד, בעקבות שבת כג ע״ב. להרחבה על קדימות נר שבת בשיטת הרמב״ם ראו ביאור הרב רצון ערוסי על שלום הבית.
נר ביתו קודם משום שלום ביתו
הקדמת נר הבית עוסקת במצב שבו בני הבית זקוקים לאור. בבית שכבר מואר, השאלה המעשית שונה. ההרחבה לנר הבית גם בחול מובאת בשם הריטב״א.
לפי הרמב״ם, הלכות מגילה וחנוכה ג, ד, המדליק בלילה הראשון מברך שלוש ברכות, והרואה שלא בירך מברך ״שעשה ניסים״ ו״שהחיינו״. בשאר הלילות המדליק מברך שתי ברכות, והרואה שבכלל התקנה מברך ״שעשה ניסים״. יסוד החלוקה בשבת כג ע״א.
וכל הרואה אותה ולא בירך מברך שתים
מי נכלל בתקנת הרואה? לפי רש״י, כפי שמסביר הרב אליקים צדוק, גם מי שעוד לא הדליק ועתיד להדליק. לפי הרשב״א, הברכה נועדה למי שלא ידליק וגם אין מדליקים עליו בביתו. זו הדרך שנפסקה בשולחן ערוך. הרב אליקים צדוק דן במקרה של מי שכבר בירך ורואה נרות נוספים. בדיון הוא קושר את הברכה על הראייה הנוספת לשאלה אם המברך התכוון לפטור אותה בברכתו הראשונה. בשולחן ערוך נפסקה הדעה המצמצמת, ולכן יש חשיבות לשיטה שלפיה נוהגים.
הרמב״ם מכשיר לנר חנוכה את כל השמנים והפתילות. התלמוד מציין את שמן הזית כבחירה מן המובחר. בסוגיה מודגשת צלילות אורו של שמן הזית, לעומת שיקולים של משך בעירה ועלות בשמנים אחרים. לצד הטעם הזה מובא בפוסקים גם הזיכרון למנורת המקדש.
יש להבחין בין הטעמים: אם מרכז ההידור הוא איכות האור, נבחן גם נר אחר לפי אורו; אם הטעם הוא זכר למנורה, לשמן הזית משמעות נוספת. בשם הרב קוק מובאת העדפה אפשרית לנרות פרפין לפי איכותם, אך אין זו הצגה של מנהג כל הקהילות. גם הדיון בשמן למאור אינו מוכרע רק על פי השאלה אם הוא ראוי למאכל: הצלילות והעשן חשובים לאיכות ההדלקה.
מנהגי תימן נזכרים בהקשר של שימוש בשמנים שהיו זמינים וזולים. אין להפוך מצווה מן המובחר לתנאי המעכב את עצם המצווה. גם ההערה על הארכת זמן הבעירה בימינו מובאת כאן כהידור לחומרה בפרסום הנס, ולא כהיתר לדחות ללא גבול את תחילת ההדלקה.
אגב מעלת השמן נידון גם הכנת דיו: הפקת פיח בבעירה וגיבולו עם חומרי הדיו. המסורת המתוארת מתימן משמרת את עבודת הסופר שהכין בעצמו את חומריו, ולא רק כתב בחומר מוכן שקנה. הדיו נשמר גם בצורת חומר סמיך או יבש והוכן לשימוש לפי הצורך.
העיון הזה מחבר איכות חומר למעשה מצווה: כתיבה יפה ויציבה היא חלק מן ההידור, והכרת המלאכה מאפשרת להבין את לשון הסוגיה. עדויות המשתתפים על שמנים בימינו נידונות כעדויות וניסיונות להסבר, ולא כבדיקת איכות מוסכמת של כל מוצר הנקרא שמן למאור.
כשאשתו של אדם מדליקה בביתו, הוא יוצא בהדלקתה לפי המקרה הנידון. אם הוא נמצא בבסיס שבו רוצים לקיים הדלקה ציבורית בחדר האוכל, מצטרפות שאלות של מקום ההדלקה, זמנה והאפשרות לברך מחוץ לבית או לבית הכנסת.
בשל הספקות מוצע לתת לחייל או לקצין שאינו מדליק את האפשרות להדליק, במקום שהיוצא בהדלקת ביתו יברך בעצמו שוב. הזכרת דעה אחרת של הרב עובדיה יוסף אינה מבטלת את הקושי הנידון בברכת להדליק. גם הדלקה באירוע ציבורי, ובפרט כאשר מתקיימת בו תפילה, תלויה במחלוקת הפוסקים; אין להסיק שכל התקהלות נעשית מעצמה מקום לברכה.
הרמב״ם מסביר בהלכות מגילה וחנוכה ג, ה, שהציווי שבתורה לשמוע לחכמים הוא יסוד הברכה גם על מצווה שתיקנו הם. בסוגיה מובאים הפסוקים ״לא תסור״ ו״שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך״. בדיון נבחן ההבדל בין הכרעה בספק של דין תורה לבין תקנה חדשה.
החיוב לשמוע לחכמים מעוגן בתורה, אך אין מכאן שכל דין דרבנן נעשה זהה בכל פרט לדין תורה. בדימוי המובא בשם הרב יוסף קאפח, הורים נותנים סמכות למי ששומרת על ילדיהם: אי ציות לה הוא פגיעה גם בסמכות ההורים, אך אינו זהה לאי ציות להוראה מסוימת שאמרו ההורים בעצמם. הדימוי מסייע להבין קשר עקיף לחובת התורה בלי למחוק את מדרגות הדין.
מן המשנה בדמאי עולה שמפרישים בלי ברכה, והדבר מחייב לבאר מדוע על נר חנוכה כן מברכים. אביי מבחין בין ודאי של דבריהם לבין ספק של דבריהם. יום טוב שני נידון כחריג, שהברכה בו נתקנה כדי שלא יבואו לזלזל בו.
רבא מוסיף שבדמאי רוב עמי הארץ מעשרים. השאלה הפרשנית היא אם הוא חולק על אביי מכל וכל, או רק מוסיף טעם לכך שאין מברכים על הפרשת דמאי. בפירוש רש״י ובדעת הראב״ד המובאת נידונה מחלוקת, ואילו לפי הבנת הרמב״ם רבא מוסיף ואינו מבטל את הכלל שאין מברכים על הספק. לכן אין להציג את פסיקת הרמב״ם כבחירה באביי נגד רבא בלי להסביר את הבנת היחס ביניהם.
מן ההבחנה הזאת נידונים ספקות במצוות נוספות, ובהם מילה וכיסוי הדם. גם כשמקיימים מעשה מספק, אין הברכה נגררת אחריו בהכרח. לפי ההכרעה המובאת כאן אין מברכים על ספק, בין שמקורו בדין תורה ובין בדברי חכמים.
בדיון על ישיבה בסוכה בחוץ לארץ בסוף החג נותרת הסתייגות מפורשת כיצד ליישב את פרטי הסוגיה עם השיטות. הצעות ההסבר אינן מוצגות כפסק עצמאי המאפשר לברך על הסוכה באותו מקרה.
חצר שיש לה פתחים משתי רוחות נזקקת להדלקה נוספת מפני החשד. הדיון מבחין בין חשד של בני המקום, המכירים את הבית, לבין חשד של עובר אורח שאינו מכירו. גם בן המקום עלול לעבור תמיד רק ברחוב אחד ולא לראות את ההדלקה שבצד האחר.
ההשוואה למעבר ליד בית הכנסת מבררת שאין רמת חשד אחת לכל המקרים. מובא בשם הנצי״ב הסבר הקשור ליחס לתקנת חנוכה בראשיתה, ולצדו מוצע הסבר של חשד הנובע מהוצאה כספית: קל יותר לחשוד באדם שחסך כסף מן המצווה מאשר בכך שלא נכנס להתפלל. אלו ביאורים לטעם החשד, ולא קביעה שכל אדם אכן נוהג כך.
דיני פאה משמשים דוגמה נוספת: השארתה בסוף השדה מגינה על שוויון ההזדמנויות לעניים, מונעת את ביטול זמנם, מצמצמת חשד ומקשה על רמאות. אין לכוון מתנת עניים באמצעות הערמה לטובת קרוב מסוים בלבד.
נר בעל שני פיות עשוי לעלות לשני בני אדם. מכאן נידונה גם המחלוקת על מקום ההדלקה — פתח הבית או פתח החצר — אך אין להפוך כל ראיה בסוגיה להכרעה בלעדית, משום שאפשר לפרשה בדרכים שונות.
מאגר שמן משותף אינו פוסל כשלעצמו כמה נרות. צריך שהפתילות והלהבות יהיו ניכרות כנרות נפרדים, ולא ייראו כאש אחת של מדורה. בקערה עם פתילות נדרש סידור המונע את התאחדות האש. גם כלי תימני בעל זוויות נזכר כדוגמה להפרדת הלהבות אף כשמקור השמן משותף.
אש גדולה מאוד מן הסוג המשמש להארת מחסומים נידונה בפוסקים כמדורה ולא כנר חנוכה. גודל מרשים או פרסום רב אינם מחליפים את הצורך בשם נר ובצורה המתאימה למצווה.
הרגיל בנר נידון אצל רש״י ביחס לנר שבת ולנר חנוכה, ונקשר להבטחה לבנים תלמידי חכמים. לצד הממד הסגולי מובא רעיון פרשני המדגיש את מי שרגיל ללמוד לאור הנר: ילד הרואה את אביו לומד לומד ממנו. יש כאן אמת חינוכית, אף שנותרת הסתייגות אם זהו פשט הסוגיה.
גם דאגה לצורכי הזולת נבחנת במעשה. הסיפור על ילד הבא לבית חברו ומוזמן קודם כול לאכול ממחיש תשומת לב למחסור, ולא רק שאלה אם מילא את חובותיו הרוחניות. הדאגה ללימוד שלי וללחמו של חברי אינה מתחלפת בביקורת על החבר ובדאגה רק לצורכי עצמי.
הסוגיה על אשת רב יוסף נקראת אצל רש״י בנר שבת, ואילו הרב אליקים צדוק קושר אותה לזמן נר חנוכה — שלא להקדים ושלא לאחר. עיוורון אינו מתואר כפטור מעצם חיוב המצוות; הקושי הטכני יכול להיפתר בהדלקת האישה או בעזרה מתאימה.
הסיום מחבר יראת שמים לשליטה עצמית: אדם שדבריו נשמעים לעצמו, ועושה את מה שהוא יודע שצריך לעשות, בונה גם את יכולתו להשפיע על אחרים. אין די בסגולה או בדרישה מן הילדים אם חסרה דוגמה חיה בבית.
כשבני הבית זקוקים לאור, שלום הבית קודם. מול יין לקידוש, נר חנוכה קודם. גם בדיני ברכות, מעשה הנעשה מפני ספק אינו מחייב בהכרח ברכה.
האם רק שמן זית כשר להדלקת נר חנוכה?
כל השמנים והפתילות כשרים לנר חנוכה לפי הרמב״ם. שמן זית הוא מן המובחר בסוגיה, שבה מודגשת צלילות אורו. בפוסקים מובא גם הטעם של זכר למנורת המקדש.
האם שמן למאור פחות מהודר מפני שאינו ראוי למאכל?
לא זו לבדה השאלה הנידונה. במרכז הדיון עומדים צלילות האור ואיכות הבעירה, לרבות העשן. עדויות על סוגי שמן מסוימים אינן הופכות לקביעה על כל המוצרים הנקראים שמן למאור. אין להשוות אוטומטית ראויות למאכל עם איכות ההדלקה.
מי נכלל בברכת הרואה לפי הדעה המצמצמת המובאת?
לפי הדעה המובאת בשם הרשב״א, מדובר במי שאינו מדליק ואין מדליקים עליו בביתו. השולחן ערוך מובא כמכריע בדרך המצמצמת מחמת ספק ברכות. לצד זה נידונות בסוגיה קריאות רחבות יותר; אין להציג את כל השיטות כדעה אחת.
האם הדיון מתיר לכל מי שכבר בירך לברך שוב בכל ראיית נר?
הרב אליקים צדוק דן בברכת הרואה כשאדם כבר בירך על נרות חנוכה, וראה נרות נוספים בלי להתכוון לפטור אותם בברכה הראשונה. הוא קושר את הברכה על הראייה הנוספת לכוונת המברך. לפי הדעה המצמצמת שנפסקה בשולחן ערוך, הברכה מיועדת למי שאינו מדליק בעצמו ואין מדליקים עליו בביתו.
האם חייל שאשתו מדליקה בביתו צריך לברך שוב בחדר האוכל?
במקרה שבו אשת החייל מדליקה עליו בבית, הוא יוצא בהדלקתה. הרב אליקים צדוק מציע לתת לחייל אחר, שאינו מדליק, את האפשרות להדליק בחדר האוכל. ההצעה נשענת על הספקות בדבר זמן ההדלקה, מקומה והברכה בהדלקה ציבורית.
כיצד מברכים וציוונו על מצוות שתיקנו חכמים?
התורה מחייבת לשמוע לחכמים, והסוגיה מביאה לכך את לא תסור ואת שאל אביך ויגדך, זקניך ויאמרו לך. הקשר לחובת התורה אינו מוחק את ההבדלים שבין דין תורה לדין דרבנן. בדיון נבחן גם ההבדל בין הכרעה בספק של דין תורה לבין תקנה חדשה.
מדוע לפי הבנת הרמב״ם אין כאן פסיקה כאביי נגד רבא?
הרב אליקים צדוק מסביר שאפשר להבין את דברי רבא כתוספת לדברי אביי. לפי ביאור זה, גם רבא מקבל שאין מברכים על ספק של דבריהם, ובדמאי יש טעם נוסף שלא לברך, מפני שרוב עמי הארץ מעשרים. רש״י והראב״ד מובאים כבעלי הבנה אחרת ביחס בין דעות האמוראים.
האם קיום מצווה מספק מחייב גם ברכה עליה?
לא בהכרח. לפי ההכרעה המובאת אפשר להתחייב במעשה מחמת הספק ולהימנע מן הברכה מחמת ספק ברכות. יום טוב שני נידון כחריג מטעם שלא יבואו לזלזל בו. הדיון בסוכה בסוף החג נותר עם הסתייגויות, ואין להפוך את הצעות הביאור שבו לפסק עצמאי לברך.
מדוע נדרשת הדלקה בפתחים משתי רוחות?
מפני החשד שבן המקום העובר בצד אחד בלבד יאמר שלא הדליקו כלל. גם מי שמכיר שיש לבית פתח אחר אינו בהכרח עובר לידו ורואה את ההדלקה. הסוגיה מבחינה בין בני המקום לבין אורחים, ובין רמות חשד במצוות ובמצבים שונים.
האם מאגר שמן אחד יכול להזין כמה נרות חנוכה?
כן, לפי הדיון אין צורך שמקור השמן של כל פתילה יהיה כלי נפרד. התנאי הוא שהפתילות והלהבות יהיו ניכרות כנרות ולא יתאחדו למראה מדורה. אש גדולה ומאוחדת אינה נעשית נר חנוכה רק מפני שהיא מפרסמת היטב את האור.
מה קודם כשאין די כסף לנר הבית ולנר חנוכה?
כשאין די כסף לקנות גם נר שבת וגם נר חנוכה, נר שבת קודם משום שלום הבית. להרחבה על ההכרעה בהלכות מגילה וחנוכה לרמב״ם (ד, יד) ראו ביאור הרב רצון ערוסי על שלום הבית. הרב אליקים צדוק דן גם בהבדל בין בית שבניו יישארו בחושך לבית שכבר מואר.
האם ההבטחה לבנים תלמידי חכמים מחליפה לימוד ודוגמה אישית?
לא. לצד הממד הסגולי של הרגיל בנר מובא רעיון חינוכי: ילד הרואה את אביו לומד מושפע מן המעשה. נשמרת הסתייגות אם זהו פשט הסוגיה, אך הדוגמה האישית מודגשת כאמת חינוכית. גם יראת שמים נקשרת ליכולת לעשות בעצמך את מה שאתה דורש מאחרים.
הייתי רוצה לדעת מהי הפסיקה לגבי כזית או שבעצם צריך ללכת לפי הנפח? כי הבנתי שהרב עובדיה אמר שמי שאינו יודע לחשב לפי נפח שילך לפי משקל משמע מפה שהמשקל זה רק בדיעבד ונפח זה לכתחילה...
תודה רבה
לק"י שלום 1) האם מותר לברך ברכת לבנה ביום (לפנות ערב) שהשמש עדיין לא שקעה? 2) האם מותר להשתמש בתוכנת משנה תורה לפלאפון כאשר יש שם השם בתוכנה(לא שם הוי"ה)? תודה רבה!
שלום רב!
אני מצויה בהליכי גירושין שנגררו לרמה מכוערת ביותר (מצד בעלי) וכרוכים בסבל שאני מתפללת שיסתיים. האם לכשאקבל את הגט בע"ה, יש מקום לברכת שהחיינו או לכל ברכה אחרת על סיום פרק זה בחיי או שבמקרה זה אסור לברך היות וזה דבר כאוב ולא משמח?
לתשובתך אודה
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א לפי מנהג תימן מה האופן בו צריך אדם ליטול את ידיו ( צורת הידיים וכן מספר הנטילות לכל יד )? כמו"כ האם יש הבדל אם נוטל ידיו בעצמו או ע"י שמש ?
הרב ענה לשואל בשנת 2009 כך:
שאלה
שלום לכבוד הרב.
1) מה מברכים על חילבה מוכנה כשאוכלים אותה לבד?
2) כנ"ל לגבי טחינה.
תודה רבה
תשובה
1-2. שהכל.
השאלה שלי היא מדוע שהכל, הרי הטחינה היא שומשום וברכתו אדמה. ואף אחר טחינה לכדי כך, הרי דרך רוב אדם לעשות כן ולאכול טחינה בצורתו זו, והוי דבר שנאכל כך וברכתו אדמה. ואף שמשימים רוב מים, הרי הם באים ותקן ולעדן את טעם הטחינה המרוכזת החזקה, אם כן הוי ברכתו אדמה ולא שהכל.
תודה רבה
האם ניתן לתלות הסיבה בגלל עגמת נפש על החורבן או בגלל שמדובר במצווה שטרם הושלמה או בגלל שהיא מכשירה למצוות העצרת?
האם נפטר בברכת "שהחיינו" שברכו על הזמן בליל יו"ט ראשון של פסח?
מהו המבחן הקובע חיוב ברכת "שהחיינו" העולה מעמידה הן על שיטתו של הרמב"ם והן על מסורות שאר העדות בישראל?
האם השיעורים הקטנים מעכבים ולא יוצאים י"ח בכל מקרה?
אין קידוש אלא במקום סעודה, האם רשאי לקדש על פת כזית או פרוסה?
האם חייב אדם לצער עצמו בשבת ולאכול כמויות שהינן מעבר למה שהוא מסוגל?
כבוד לרב: השאלה שלי עולה מתוך לימוד וחשוב לי לדעת כיצד יד לנהוג למעשה. רמב"ם כותב (הל' ברכות ו, א), כי עלינו ליטול ידיים "על כל דבר שטיבולו במשקין". מכאן אני מבין שצריך ליטול ידיים לפני פירות וירקות כאשר הם רטובים, והוא הדין לדגני בוקר וכיוצא בזה.
1. האם הבנתי את ההלכה בדרך הנכונה?
2. האם יש להבחין בין דבר שאדם טבל אותו בכוונה לדבר שנרטב בדרך שאינה תלויה במעשה מכוון?
תודה ויישר כוחך!!!
שלום לכבוד הרב!
רציתי לדעת מהן הלכות ברכה אחרונה (נפשות ועל המחיה)? מהי הכמות והזמן הנדרש לברכה אחרונה? אשמח אם התשובה תהיה ברורה מבחינה מעשית (ז"א כיצד למדוד כמות, למה היא שווה לערך וכד').
תודה רבה, בשורות טובות!
לק"י
שלום לכבוד הרב
א. בתפילת מנחה שאחרי הסתתרות החמה ,האם יש לסיים את חזרת הש"צ לפני צאת הכוכבים ?
ב. האם בסיום התפילה יש לומר עושה שלום במרומיו הוא ברחמיו וכו' ואז לכרוע וליתן שלום לשמאלו ולימינו?
ג. כתב רבינו (ברכות פ"ד, יב )"ודברים שאינן מחמת הסעודה שבאו בתוך הסעודה טעונין ברכה לפניהן ואין טעונין ברכה לאחריהן"
לו יצויר כי לאחר הסעודה נאכל מאכל שאינו בבחינת זן ושכח ולא ברך ברכה אחרונה, האם ייפטר בברכת המזון?
תודה רבה