בפסוקי "שעיר אחד לחטאת......."
ילמנו רבינו מדוע במפטיר של יום הביכורים לא מופיעה המלה "חטאת"?
ממוקירך חרזי וחג שמח
עיין ירושלמי, ר"ה, פרק רביעי, הלכה ח, שם נאמר ש"כיון שישראל קיבלו עליהם עול תורה והקב"ה העלה עליהם כאילו לא חטאו מימיהם", ולכן לא נכתב חטאת בשעיר של יום מתן תורה.
תכנים לקריאה נוספת
דחוף מאוד מאוד - ערבית
דחוף מאוד מאוד - ערבית האם מותר להתפלל בחדר שיש בו שולחן, עם אוכל מתחת? אני מתכוון לפסולת, כדוגמת קליפות גרעינים, פירורים, וחלקי אוכל אחרים. ואם כבר התפללתי, האם חייב לחזור על שמע? ועל שמונה עשרה?
ברכת כהנים כאשר החזן כהן ויש יותר מכהן אחד
שלום לכבוד הרב.
מה הדין כאשר כהן עלה להיות שליח ציבור ויש עוד כהנים מלבדו האם מותר לו לשאת את כפיו ולברך ברכת כהנים. מהרמב"ם משמע ההיתר לכהן ש"צ לשאת את כפיו רק כאשר הוא כהן יחידי ולא כאשר יש כהנים נוספים שבזה הרמב"ם לא דיבר. רמב"ם הלכות תפילה פרק טו הלכה י' וז"ל "ציבור שלא היה בהן כהן אלא שליח ציבור לבדו לא ישא את כפיו. ואם היתה הבטחתו שהוא נושא את כפיו וחוזר לתפלתו רשאי".
תודה רבה
יצא העשירי לפני אמירת הקדושה, האם למרות זאת ימשיך ש"צ התפילה או יתפללו בלחש כיחידים?
האם בנסיבות אלו ללא עשרה יאמר הש"צ קדושה ואף הכהנים ישאו כפיהם, היות והתחילו התפילה במנין?
התחיל פריסת שמע במנין ויצא עשירי, האם ימשיך ש"צ קדושת היוצר והאם יתחיל תפילת העמידה בציבור?
מה מעמדו של הקדיש הנאמר לאחר תפילת העמידה, האם נספח לתפילה ויוכל הש"צ להמשיך התפילה כולל הקדיש?
האם לצרף דבר תורה ל״במה מדליקין״ ולומר אחריו קדיש על ישראל?
בבית הכנסת שלנו התחילו לומר דבר תורה אחרי מזמור יום השבת לפני ערבית..
האם אפשר לומר ביחד עם "במה מדלקין" ולומר קדיש על ישראל
נכון להיום אומרים את הקדיש הקצר לפני "ברכו...."
תודה
קריאת עשרת הדברות
אם כך מנהג יהדות אשכנז שהם עומדים בזמן קריאת עשרת הדברות כמנהג הקראים. איך נדון אותם?
המותר להוסיף עולים לתורה מעל שלושה כאשר נוכחים בעלי שמחה בבית הכנסת?
כאשר נוכחים שני חתנים בבית הכנסת בו ביום, האם דוחים את הכהן או מוסיפים עולה רביעי לתורה?
האם בגלל שיום זה נחשב לחתנים כיום טוב מותר להם להטריח את הציבור ולהגדיל את מנין העולים לתורה?
האם דין זה מוגבל רק לחתנים או גם לבעלי שמחה אחרים (חתני בר מצוה, בעלי ברית ) ?
תפילת שחרית בעבודה
כבוד הרב שלום, אני נוהג להתפלל תפילת שחרית ביחיד בביתי (לצערי למניין המוקדם שאצלנו מאוד קשה לי לקום, והמניין השני מאוחר מדי ויגרום לי לאחר לעבודה). מסיבות שונות, לאחרונה חשבתי על האפשרות של לנסוע לעבודה (לאחר קריאה של ברכות השחר) ושם בעבודה להתפלל את תפילת השחרית (יש לנו חדר ישיבות שבו אנחנו נוהגים להתפלל מנחה ושם אני מתכוון להתפלל שחרית). השאלה שלי האם זה מותר הלכתית: קודם כל לנהוג לעבודה ורק אז להתפלל שחרית? (מייד עם ההגעה לעבודה)
תודה מראש ובברכה, תומר
האם מותר וראוי לקדם צעירים רווקים או מגולחי זקן לשמש כשליחי ציבור לתפילות ימים נוראים?
שאל חברנו משה חמדי את השאלה הבאה האם מותר וראוי לקדם בחורים צעירים לשמש כשליחי ציבור, כחזנים וכן לימים נוראים, למרות שאולי יש מהם מי שאינם נשואים, יש מי שאינם מגדלים זקן, מהו הכלל ההלכתי בעניינים אלו של מינויי שליחי ציבור וחזנים במיוחד לנוכח המציאות המשתנה שלנו שכבר איננה בדיוק תואמת את המציאות שהייתה לאבותינו?
תפילת העמידה
שלום כבוד הרב.
ישנם דעות אשר טוענים כי לפי הרמב"ם אין צורך בתפילת הלחש ומספיק רק תפילה אחת. אני עיינתי בהלכה וראיתי שהרמב"ם מייחס זאת לציבור שאינם בקיאים. או כשהזמן דחוק. שאלתי לכבוד הרב שיאיר את עיניי להבין את ההלכה כי ישנם כאלה הטוענים כי אין צורך בשתי תפילות והם גם עושים זאת ועל מה הם מסתמכים
אמירת 13 מידות
מזה שנה וחצי אני מתפלל עם בלאדים.
אני שאמי יש לי בעיה עם התפילות.
בבוקר הם מדלגים 13 מידות ויעבור ומתחילים מיד נפילת אפיים וממשיכים.
מה עליי לעשות
קשה לי הדילוג מה עליי לעשות????