שלום כבוד הרב
לפני כשבוע שאלתי את הרב האם להמשיך ללמוד קבלה אחר שראיתי את טענותיו הברורות של הרב יחיא קאפח בתשובתו לרב קוק בנושא ריבוי האלוקות שיש בזוהר ובתורת האר"י
והרב אמר שעליי ללמוד ש"ס ופוסקים תחילה. ובאמת רב עיסוקי הוא בש"ס ופוסקים ורק שעתיים ביום אני עוסק במדעי האלוקות מספרי הראשונים הרמח"ל כתבי האר"י וזוהר כיוון שליבי חפץ בידיעת האמת שעומדת מאחרי קיום התורה והמצוות בעוד שבתורת הפשט צריך לעיין יומם ולילה כדי למצוא טעמים להבין את תכלית האדם בעולם והעבודה שעליו לעשות ואיך קיום התורה והמצוות מכוונות לתכלית זו.
ולעניין השאלה :
לכבוד הרב שליט"א, איך יתפרש דברי הגמרא בשבת פרק כירה שהוציאו חז"ל השלכה הלכתית מעשית ממה שחמי טבריה מתחממים ע"י אשו של גיהנם, לפי משנת הרמב"ם שאין מקום מסויים וגשמי של גיהנם?
האם מדובר בסגולה מועילה ומוכחת להיפקד מעקרות עד כדי דחיית איסור דרבנן של אכילת בשר אדם?
כיצד מתייחסים המקובלים לתופעה זו במיוחד לאור המנהג לטמון העורלה בכלי מלא עפר?
"תמים תהיה עם ה' אלוהיך", מהי הדרך הנכונה לעבודת ה' מבלי להזקק לסגולות שגורמות לנזקים רוחניים והלכתיים?
