לפי רבינו, אין לומר את תפילת הדרך המודפסת בשו"ע ובסידורים, שבה יש ברוך שומע תפילה, בשם ה'. אלא רק תפילות בין עזאי, בצאתו מן הכרך, ולאחר שיצא, ולפני שנכנס לכרך היעד, ולכשיגיע לכרך.
סתם דרכים בימינו, אף שיש בהם סכנה, אינם בגדר מקום סכנה, כי יש רצף יישובים, והסכנה בדרכים, הפכה להיות טבעו של עולם, ובבחינת שומר פתאים ה'. כמובן כשיש חובה לנוהגים, לנוסעים ולהולכים לנקוט בכל כללי הזהירות המתחייבים.
אולם יש אכן דברים במקומות אשר לצערנו נקראים "שטחים", שאין רצף של יישובים, ויש גורמים עוינים מתנכלים, אלה בוודאי נחשבים למקומות של סכנה.