א. בהפרשת תרו"מ יש שני דברים לתקן את היבול ולהתירו לאכילה, כי הוא טבל. ודבר זה נעשה ע"י ההפרשה של התרו"מ והוצאתן מן היבול, גם אם טרם ניתנו לכהן או ללוי או לעני וכיו"ב. ודבר שני הוא נתינת התרו"מ למי שמגיע, ולכן בימנו יש להפריש תרו"מ מהיבול של החטים, בכמות הנדרשת, התרומות, לגניזה, והמעשרות, אם ירצה לתת ללוי, ייתן. אבל מה תועיל חיטה אחת ללוי, וזה בבחינת לועג לרש.
ב. לגבי דין עונש מלקות, הוא לאנשים ולנשים, ואם אשה נתחייבה במלקות, הלקוה כמו שהלקו איש שנתחייב מלקות.