תערובות בהלכה
בדיני תערובות דבר האסור בדבר מותר במין שאינו במינו , בנותן טעם.
אם התערבבה תרומה עם חולין כהן טועם ואם דבר אסור כגון כלאי הכרם הגוי טועם.
מה יהיה הדין כאשר הייתה עיסת תרומה של תפוחים שנפל בה פרי (לא תפוח) של כלאי הכרם , ורוצים לבדוק לגבי נותן טעם מי יטעם את העיסה ?
מצד אחד לכהן אסור מחשש לכלאי הכרם ומצד שני לגוי אסור לאכל תרומה .
הגוי טועם.
א. אין בטעימה גדר אכילה.
ב. ובודאי כשיכול להיות שתערובת זו אסורה באכילה.
תכנים לקריאה נוספת
כיצד מיישב הרב את התיאורים של שדה בוכים קרוב לבית הקברות ורחוק ממנו?
שדה בוכים הוא המקום הקרוב לבית הקברות וכו'. בפירוש המשנה ביאר רבינו שהוא רחוק מבה"ק וכפי' הר"ש והרע"ב ז"ל ונראה ע"פ מ"ש רש"י ז"ל דמביאים המת ממקום רחוק ומניחים אותו שם ובאים אחרים ורוחצים אותו ומוליכין אותו לקברו ע"כ, ורבינו כתב כאן שהנשים יושבות שם ובוכות נראה ששני מיני שדה בוכים יש ודבריו שבפירוש המשנה אינן סותרין למ"ש כאן דהכל לפי מציאות הענין.
ולמה שהקשה מרן ז"ל לפי' הראב"ד ז"ל עיין להתוס' יו"ט ז"ל שיישב קצת לזה:
יש לעיין איך הבין את דעת הרמב"ם בפירוש המשנה כי מהלשון שאנחנו ראינו לא נראה כ"כ כמו שהבין המעשה רוקח?
קריאת תהילים לרפואה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה
כיצד מתירים לשיטת הרמב"ם להטיל בגד שנתלכלך בשבת לכלי עם מים והרי "שרייתו זהו כיבוסו"?
היש הבדלים בין פעולת שריית הבגד לבין פעולת הכסכוס או שכשוך או נתינת מים עד להסרת הלכלוך?
יומא טבא לרבנן לכבוד מור הרה''ג יוסף קאפח בהשתתפות הרשל"צ הרב מרדכי אליהו
דברי הראשון לציון הגר"מ אליהו זצ"ל בסעודת מצוה – יומא טבא לרבנן, לרגל סיום ביאורו של הרה"ג יוסף קאפח על משנה תורה להרמב"ם, מיום ב' אדר ב התשנ"ז (11.03.97) בבית אריאל, ירושלים. נערך ע"י ר' חננאל הלוי יצ"ו. הערות, כותרות ומראי מקום ניתוספו ע"י המערכת. מערכת "מסורה ליוסף" מודה לר' טוב צדוק הי"ו על שמסר לנו ברוב טובו הקלטה של ערב חשוב זה.