ברכת מי קוקוס

לכבוד הרב רצון ערוסי שליט"א שלום רב,

א. ע"פ מורי, גבי דברים הבאים בסעודה בין מחמת הסעודה ובין לאו, בין בתוך הסעודה ובין לאחר הסעודה, האם מועילה בכוונתו של אדם לברכת המוציא על מה שיביאו(-שקובע עליהם סעודה) ובכך פוטרתן בברכת המוציא?
ב. ע"פ מורי, פירות המונחים על השולחן (כחלק מסידור הסעודה בשולחן) ,והרי הם כקינוח לאחר הסעודה, וכעת מברך המוציא ,האם פוטרתם בברכה?
ג. ע"פ מורי, אדם שבכוונתו להמשיך לאכול לחם אך נגמר מהשולחן, האם דברים הבאים מחמת הסעודה/לא מחמת הסעודה ייחשבו בתוך הסעודה ויכריע דין זה בברכתם או שמא צריכים ברכה לפניהם ולאחריהם (שכן נסתלק הלחם)?

שלום עליכם מורנו ורבנו!!
א.כיצד או איך נכון ללמוד את הרמב"ם (הלכות) כדי להבין אותו
על בוריו?
ב.אח שלי היה במעצר צבאי, האם הוא צריך לברך הגומל?

שלום לכבוד הרב,
1. שאלה לגבי האימרה: "מנהג דוחה הלכה":
א. האם מצוי ברמב"ם ביטוי זה ואם כן באיזה הקשר?
ב. האם נכון לומר "מנהג דוחה הלכה" כפי שזה נשמע גם מפי חכמים השייכים לזרם השאמי?
ג. האם אדם רשאי לנהוג עפ"י הדין או ההלכה גם אם זה נוגד את המנהג?
2. הרב קאפח כותב בהלכות ברכות שעל כל מיני מאפה שאין לו צורת פת המקובלת, וכן פת הבאה בכסמין וכן על כובאנה אם קבע סעודתו עליהם הרי הוא נוטל ומברך המוציא ו -3 ברכות.
א. מה פרוש קבע עליהם סעודתו? האם הכוונה ל -2 הסעודות או ה -3 הנאכלות מידי יום בזמנים קבועים? והוא מחליט באופן שרירותי מה תהיה הכמות שתאכל ע"י בסעודה זו

מאמר "ושננתם לבניך"

הברכה נקראת ברכת התורה. מבחינה סמנטית, כמו שלא אומרים "בירכת הידיים" אלא "על נטילת ידיים", אם כוונת הברכה הייתה על לימוד התורה, היא הייתה מנוסחת כ"תיקון" שהתחדש "מלמד התורה". אלא שנוסח ברכת התורה הוא "נותן התורה". מברכים על נתינת התורה שקבלנו על יד משה רבנו מפי הגבורה ולא על מצוות לימודה.

כה תומר לבית יעקב

זה המשך לשאלתי הקודמת, פורסמה ב
https://net-sah.org/he/node/5463

שאלה:
למה חז"ל לא קבעו ברכת התורה בלשון "אשר קדשנו במצותיו וצונו על לימוד תורה"?
וגם, ציווי התורה הוא ללמד והמלמד תורה לבניו ותלמידיו אינו מברך על קיום מצווה זו.

א) גויה הבא להתגייר חייבת ללמוד תורה ואילו "רק" את המצוות המוטלות על נשים ודברים כלליים של אמונה והקדושה שהיא עומדת לרכוש – והיא אף תבחן על זה אם היא למדה יפה יפה.