לפי רבינו שאלה זו כמעט שאינה מעשית, כי הרבה מן הברכות מברך האדם סמוך לעשייה. ורק אלה שמברכים אותן ללא כל קשר עם העשייה, אלא בבית הכנסת, יש לדונם כתפילת שחרית, כלומר עד שליש היום. אולם אז יש להיזהר, כי יש ברכות שכבר יצאו ידי חובה בתפילה, כגון אין לברך ברכות התורה כי כבר יצאו בברכת אהבה רבה. וכן אלהי הנשמה, שכבר יצא במחיה המתים וכן כיו"ב.