לשם ייחוד
הנוסח לשם ייחוד שלפני כל תפילה לא ברור ואפילו אנשים עלולים לחשוב שהקב"ה והשכינה הם שני רשויות חס ושלום. אם יוכל כבוד הרב להסביר את נוסח "לשם ייחוד" לפשוטי עם כמוני
עד מתי (נניח היום) מותר היה לפי הרמב"ם לברך ברכות השחר, ואם אדם קם לאחר שעה זו אסור לו לברך? האם יש הבדל בברכות על אי\זה כן ועל איזה לא? מה לגבי תפילה?
לפי רבינו שאלה זו כמעט שאינה מעשית, כי הרבה מן הברכות מברך האדם סמוך לעשייה. ורק אלה שמברכים אותן ללא כל קשר עם העשייה, אלא בבית הכנסת, יש לדונם כתפילת שחרית, כלומר עד שליש היום. אולם אז יש להיזהר, כי יש ברכות שכבר יצאו ידי חובה בתפילה, כגון אין לברך ברכות התורה כי כבר יצאו בברכת אהבה רבה. וכן אלהי הנשמה, שכבר יצא במחיה המתים וכן כיו"ב.
הנוסח לשם ייחוד שלפני כל תפילה לא ברור ואפילו אנשים עלולים לחשוב שהקב"ה והשכינה הם שני רשויות חס ושלום. אם יוכל כבוד הרב להסביר את נוסח "לשם ייחוד" לפשוטי עם כמוני
1 אדם שונא ללא מעצורים ומוציא דיבתו של חברו ולא חוזר בו. פשוט כמו מכה את רעהו בסתר. האם לא מצווה במותו לקיים סעודת משתה?
2 אני נמצא בשליחות בקהיהל אשכנזית. הבן שלי עבר את גיל 12 ובגלל חוסר במניין אמרו לו שיוכל להשלים מניין אם יחזיק חומש. מה מנהג תימן בנידון והאם זה בעיה?
שלום כבוד הרב,
אשמח לדעת למה בברכת הכהנים התימנים נוהגים להתחיל בעצמם "יברכך"
ואצל הספרדים השליח ציבור מתחיל "יברכך" והכהנים חוזרים אחריו.
לפני עיון ברמב"ם מצאתי כי דעת הרמב"ם שהכנים צריכים להגיד את כל הברכה לבד ודעת מרן השולחן ערוך שהשליח ציבור והכנים יתחילו ביחד את ברכת הכהנים
כיום לא נוהגים כך באף מקום
מה הדרך הנכונה ?
שלום לרב הגאון ד"ר רצון ערוסי שליט"א
שאלתי היא האם במילים "ואנחנו כורעים ומשתחווים" שבעלינו לשבח צריך גם כן לכרוע עם הגוף?
ערב טוב!! בזמן האחרון אני בס"ד מצליחה להתפלל בדבקות ובאמונה וזה מאוד משמח וחשוב לי.
1. אבל איך שומרים שה"שיא" הזה ישמר כל הזמן?
2. איך אפשר להבין את כל משמעות התפילה? הרי יש המון פרקים ופסוקים שלצערי קטונתי מלהבין, כיוון שחכמים כיוונו לדעת גדולים. וכידוע שלא מבינים משו בתפילה - אז פשוט קוראים בלי כוונה. ו"תפילה ללא כוונה כמו גוף ללא נשמה"
3. מה חובת התפילה לגבי נשים? רק שחרית? המון תודות
שעור שני ואחרון בסדרה
נתפרדה החבילה – משמעותה ההלכתית
האם "דמים מוכיחים" עוקפים את התקנה?
מקורות: גמרא, גיטין, נט, א – ס, א
רבינו, תפילה, יב, יח-יט
לס"י כנהר שלום! ע"פ רבנו ומארי.
1. ע"פ התשובה של כה"ר (http://www.moreshet.co.il/web/shut/shut2.asp?id=91588), האם מותר לפסוק הלכה על סמך דברים המובאים בספרי קבלה מסוג זה (שנכתבו באמצעות רוח הקודש)?
2. לא ראיתי במשנה תורה אזכור לגבי תפילין בחוה"מ. מה היה מנהג תימן הקדום?
3. למיטב הבנתי, ע"פ רבנו (וכן ראיתי בכתבי הרב קוק ובמקומות נוספים), עיקר מהותה של התפילה הינה התקרבות לה'. האם ישנה משמעות לתוכן הרעיוני של התפילה? האם לדוגמא ישנו ערך לתפילה לרפואה על אדם חולה? במידה וכן, כיד מתיישב דבר זה עם עיקר השכר העונש?
לשיטת הרמב"ם אין חובה להוסיף מחול על הקודש, האם למרות זאת יתחייב באיסורי שבת או שרשאי לפחות לבקש מבני ביתו לעשות מלאכה עבורו?
הקדים ערבית של שבת מבעוד יום, האם רשאי להתפלל מנחה טרם חשכה?
מה הדין אם רוב הקהל קבלו עליהם השבת, האם מחייב את היחיד שטרם קבל שבת?
כיצד מתייחסים חכמי ישראל לריבוי אמירת "קדיש" בתפילה?
מה עדיף, אם כן, לנקוט במנהג שסדר היום קודם למוסף תוך אמירה נוספת של קדיש?
כיצד יסבירו המקדימים סדר היום לתפילת מוסף כאשר מזמור היום (ר"ח) נאמר לאחר מוסף?
מה עושים בקדושה - האם החזן מסיים המלך הקדוש
ולהשאיר מעט זמן ולתת לשומעים להגיד אתה קדוש
ולסיים המלך הקדוש
האם הם צריכים להוסיף ובכן
האם הם צריכים לומר אתו לדור ודור
להגיד אתו כל הקדושה?
עתניאל מנצור