תפילה על הלימוד
שלום לכבוד הרב
לשון רבנו בהל ברכות פ"י הל כג
'הנכנס לביהמ"ש אומר יהי רצון וכו
האם מדייקים מלשון רבנו שרק בלימוד עם הציבור אומר תפילה על הלימוד
או מי שלימד יחידי בביתו גם כן צריך לומר
תודה רבה
שלום כבוד הרב
היום בתפילת ערבית אמרו לא להגיד "עננו" ואני חיפשתי בסידורי -"שיח ירושלים" "תכלאל" "אור המהרי"ץ" ובלוח השנה ובכולם היה רשום שצריך להגיד! סבא שלי אמר שלא נהגו להגיד בשומע תפילה של ערבית עננו אלא בשחרית ומנחה האם כבוד הרב יוכל בבקשה לפרט במנהג הזה
תודה
לפי הרמב"ם והבלדי, אומרים עננו כבר בתפילת ערבית.
שלום לכבוד הרב
לשון רבנו בהל ברכות פ"י הל כג
'הנכנס לביהמ"ש אומר יהי רצון וכו
האם מדייקים מלשון רבנו שרק בלימוד עם הציבור אומר תפילה על הלימוד
או מי שלימד יחידי בביתו גם כן צריך לומר
תודה רבה
שלום לכבוד הרב!
עיינתי בשאלה ששאלו את הרב בענין בחזרת הש"צ בקול עד "אתה קדוש" ואח"כ בלחש. לגבי קדושה ענה הרב במקום שעונים (קדוש ברוך וימלוך).
א. מה לגבי מנהג הבלדי שאומרים "משבחים ואומרים ברוך כבוד..." האם צריך לומר "משבחים אומרים" או רק ברוך? ומה לעניית "האמן" באמצע הקדושה בבלדי - עונים או לא?.
ב. האם עונים אמן אחרי 3 הברכות של הש"צ?
תודה מראש!
שלום רב
מותר לנהג היום לפי הרמב"ם בכול? אבא שלי הוא היה גוי באימי שלי היא אשכנזייה גם אם יכול להתפלל עם סידור שלו ? לפי הרמב"ם הספר תורה ותפילין שיש ברוב הקילות הם פסולין? כי אם אני לא טועה יש מחלוקת על קלף בין הרמב"ם ושולחן ערוך
תודה רבה
לרב שלום!
א. לא מצאתי דבר ברור לשיטתנו, האם יכול הש"ץ להתחיל החזרה קודם שסיים העשירי תפילתו (כדעת מהר"ם בתשו' הובא בהגמ"י אות ח וכ"פ בילקו"י) גם אם אין עשרה שיענו אמן. (ודלא כמרן קכד, ד).
ב. האם אפילו ישן? (כמסקנת הילקו"י שם ח"ב עמ' עו להקל ע"פ מרן, ודלא כמ"ב והט"ז ועוד)?
אני נוהג לא לומר עלינו לשבח לפי מנהגנו הישן. הבעיה היא בבתי כנסת (גם בלדים) שאומרים ברכו ועלינו. אם אני עולה שליח ציבור, האם מותר לי לומר בסוף התפילה ברכו? היות וזו ברכה לבטלה לפי רבינו? ראיתי שהרב כתב שינסה להזמין יתום לומר קדיש וברכו אבל אם אין? אפשר לומר שבגלל שאני טפל למנהג המקום יש לי היתר לנהוג כמנהגם ולומר ברכו? אם אני לא עולה שליח ציבור האם מותר לי לענות ברוך ה' המבורך לעולם ועד? ראיתי שהרב כתב לומד ברוך שם כבוד מלכותו..." אבל "ברוך ה' המבורך.." זה פסוק אז למה אסור?
במידה ואיחרתי לתפילת שחרית או שהתפללו מהר מדי, האם יש ענין להשלים את הפסוקי דזמרה שלא הספקתי לומר בתפילה עצמה, לאחר התפילה?
תודה
בס"ד כשאדם איחר לתפילת עמידה ולכן חיכה עד חזרת הש"ץ והחל מילה במילה עם החזן עד הסוף כשמגיע לברכת כהנים ואומר יחד עם החזן הטוב שמך ולך נאה להודות, ואז הכהנים מתחילים האם בגלל שנמצא באותו מקום המיועד לברכת כהנים מותר יהיה לו לענות אמן או צריך להקשיב בשקט ולא לענות?
רבנו כותב בפרק יב מהלכות תפלה הלכה י: "מימות עזרא נהגו שיהא שם תורגמן מתרגם לעם מה שהקורא קורא בתורה כדי שיבינו העם עניין הדברים" ומשמע שהוא מנהג בלבד ולא תקנת חז"ל בעלת סמכות הלכתית חזקה.
א. האם נכון הדבר?
ב. אם כן, מדוע כל כך מזדעקים על הלו אשר מבטלים מנהג זה יותר מהמבטלים מנהגים אחרים?
למה נותנים לאבל תוך שנה לומר ובא לציון מה המיוחד בזה
לכבוד מעכ"ת הר' רצון ערוסי הי"ו שלום רב, האם לתפילה יש כח או יכולת לשנות או להשפיע על מציאות חיינו? כלום הקולות אותם אנו מפיקים אינם אלא גלים גזורי תהליכים פיזיולוגיים, ועיקר הוא העשייה בעולם הזה. האם נכון לסבור שאין אדם יצליח בחייו אם יתפלל לכך אלא אם יעשה כן, אם כך מהי כוונת מורינו הרמב"ם לשאול כל צורכינו בתפילת 18? והאם תועלת בתפילה? (הבצורת איננה תפסיק משום שהוצאה תיבה לרחובה של עיר כי אם כך הרי זה פולחן לכל דבר אלא לעורר לבבות האנשים להפסיק ממעשיהם הרעים ולהזדעזע נוכח הביזוי) אבקש מהרב ראייה לכוחה של תפילה לשנות מציאות ולדוק הסבר לוגי למליצות חז"ל בעניין זה.
בתודה ובברכה
מארי, שאלה גדולה לי אליך. נאמר החובות הלבבות שער הביטחון ספ"ז: "יקבל ברצון מה שגזר ה' לו ועליו... ולא יתאווה לזולת מה שבחר לו ה'. ותמיהתי - הרי אדם החושב כציטוט דלעיל, לא יבקש מה' דבר (רק הודיות), ומתוך חומרה אתה מביא לקולא. כי חיבורו עם ה' ידוקק, כי הוא פחות יתפלל. ועוד, יש מצווה להריע בשעת צרה ולבקש רחמים. ועוד, דוד המלך במעלתו הרמה, התלונן והתחנן רבות לישועה ממצביו. ועוד, מה יכוון הבוטח בתפילתו? (רפאנו, ברכנו) ועוד, ה' התאווה לתפילותיהם של האבות והאימהות, ולכן עקר האמהות. אמרתי אחכמה והיא נסתרה ממני...