לפני העשייה, ובמצוות שהן מתמשכות כמו תפילין וציצית אפשר תוך כדי ואחרי העשיה, כי בכל עת הוא ממשיך בקיום המצווה של הנחת תפילין או של עיטוף בציצית, וכן כיו"ב. אך ספירת העומר או נטילת ידיים או טבילה, ובשמיעת קול שופר וכיו"ב, אם כבר עשה המצווה - יצא, ואין לו לברך לאחר העשייה, ואם בירך, ברכתו היא לבטלה.