סתם מחצלת לעשותה סכך

שלו' כבוד הרב שליט"א! קניתי אתרוג תימני עם שושנתא,ולאחר הקנייה התעוררה אצלי השאלה האם בכלל קיים אתרוג תימני עם שושנתא או ששונתא קיימת כאשר האתרוג גדול כבר,זה סימן שהוא מורכב או ספק מורכב? תודה וחג שמח!

לק"י לכבוד מו"ר הרב רצון ערוסי הי"ו, שלום עליכם
1. מה המקור והטעם להכנסת ילד קטן בן שנה - שנתיים לביהכנ"ס בשמחת תורה, כפי שנוהגים בעדתנו?
2. האם נהגו אבותינו בתימן מנהגי חורבן שציין הרמב"ם להלן: "וכן התקינו שהעורך שולחן לעשות סעודה לאורחים, מחסר ממנו מעט, ומניח מקום פנוי, בלא קערה מן הקערות הראויות לתת שם. וכשהאישה עושה תכשיטי הכסף והזהב, משיירת מין ממיני התכשיט שנוהגת בהן, כדי שלא יהיה תכשיט שלם". בהמשך ההלכה מצוינים עוד מנהגים שבוודאות נהגנו. בברכה בר

שלום לכבוד הרב שליט"א.
1. לגבי דפנות מבד, מרן בשולחן ערוך כתב:"אין נכון לעשות" שהוא רק חשש שמא ינתק. האם נכון לומר שלדעת מרן השולחן ערוך סוכה שקשורה היטב מבד, כשרה בדיעבד?
2. אדם שמצחצח שיניים בשבת ומנקה את המברשת במים, ואין בדעתו להשתמש במברשת בשבת. הוא מנקה את המברשת לא על מנת להכין משבת לחול אלא כדי שהמברשת תהיה נקייה שהרי אם יש קצף עליה זה יגעיל אותו להשאיר את המברשת כך. האם יש איסור?
תודה וכל טוב.

שלום לכבוד הרב ראיתי את תשובות לגבי פרגולות ולא מצאתי את מבוקשי בחלקו הפרגולה שלי הרווח בין הקורות העליונות הוא בערך
2.5 ס"מ רבוע האם ניתן לשים סכך וכמובן לסגור את שאר הדפנות כדי שזו תהיה סוכה כשרה

ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.

שלום וברכה,
רציתי לשתף את הרב ברעיון שעלה בדעתי במהלך חג הסוכות בעת שהתבוננתי בארבעת המינים וראיתי את התייבשות הערבה ולשאול לדעתו בענין.
ידועה לכולם ההקבלה שעושים בין ארבעת המינים ללימוד תורה (או לא) ולמעשים טובים (או לא).
אם נתבונן בסדר ההתייבשות של ארבעת המינים נמצא:
1. הערבה המסמלת את אלה שאינם לומדים תורה ואינם עושים מעשים טובים כומשת ראשונה ומתה ללא תוחלת.
2. ההדס המסמל את אלה שאינם לומדים תורה אך עושים מעשים טובים מתייבש לאחר הערבה בזכות מעשיו הטובים, אך אף הוא מת ללא תוחלת.