תפילת הדרך
האם צריך לומר תפילת הדרך מאלעד לפ"ת מה הדין בנסיעה ומה הדין בהליכה כיוון שהמרחק הוא לפחות פרסה ולא תמיד הולכים בדרך במקומות בין עירוניים.
בתודה מיכל
שלום רב, לפני זמן שמעתי רב חשוב שדיבר על בקשות/תפילות בקברי צדיקים. ואם זכרוני אינו מטעני, אמר שלא "מדברים" איתו או פונים אליו שיפעל כך וכך, אלא מבקשים מהקב"ה שבזכותו ישלח ישועה. האם הבנתי נכון, ואם כן אני מקשה כי לפעמים בסידורים תפילות יש נוסחים שפונים אל הצדיק ממש "בבקשה ממך, הצדיק.... תעתיר בתפילה לפני ה'... וכו"'. ושאלה שניה היא מה לגבי מישהו מהמשפחה שנפטר - סבים וסבתות למשל - האם מותר לפנות אליהם שיעתירו עלינו בתפילה? או חייל שנפל ל"ע - האם מותר לבקש שיעתיר בתפילה.
אסור לפנות לנפטר שיתפלל עבורנו.
א. משום שאסור להתפלל לאמצעי, לא לגבריאל ולא למיכאל
ב. אין לדרוש אל המתים יש להתפלל ישירות לה', אבינו שבשמים.
האם צריך לומר תפילת הדרך מאלעד לפ"ת מה הדין בנסיעה ומה הדין בהליכה כיוון שהמרחק הוא לפחות פרסה ולא תמיד הולכים בדרך במקומות בין עירוניים.
בתודה מיכל
מהן משמעויות ההבדלים בין שתי הגירסות ומה הקשר שלהם להזכרת המלאכים?
כיצד התייחסה הקבלה לשני המנהגים הקדומים, אחד שבכל התפילות גורסים: "נקדישך" והשני שבכל התפילות גורסים: "כתר"?
במס' חולין נאמר שאין מלאכי השרת אומרים שירה למעלה עד שיאמרו ישראל שירה למטה, כיצד מתיישב עם הגורסים "ועמך"?
כבוד הרב שלום, אני מעוניין להתחיל להתפלל גם תפילת שחרית. לצערי עדיין קשה לי לקום בימי החול ולהספיק להתפלל במניין, ולכן אני מעוניין בינתיים להתפלל שחרית יחיד. הבנתי מחבר שלכל הפחות צריך לקרוא את 4 הפרשיות שמוציאות ידי חובה בהנחת התפילין + תפילת 18 בכדי להתפלל שחרית - האם הדבר נכון? אשמח אם הרב יוכל לציין את שמות הקטעים בתפילת שחרית שיש לקרוא במידה ומתפללים יחיד.
תודה מראש ובברכת שבוע טוב, תומר
שלום לכבוד הרב
בסידור שיח ירושלים בדיני קריאת שמע על המיטה כתוב " הנוהגים להתפלל קודם השקיעה קורין על המיטה קריאת שמע כולה"
1) האם לא צריך לתקן ולכתוב " הנוהגים להתפלל קודם צאת הכוכבים קורין על המיטה קריאת שמע כולה"?
2) מי שקרא קריאת שמע בין השמשות כלומר בין השקיעה לצאת הכוכבים האם יצא ידי חובה או לא?
תודה רבה לרב.
לק"י
אשמח לקבל את תשובות הרב לגבי שאלות הבאות:
1. האם חובה למנות רב לביה"כ?
2. האם ראוי למנות פותח תפילות או המוביל את קצב התפילה בקולו - עפ"י גילו המתקדם, אע"פ שאינו מקפיד להגיע בכל יום לתפילה בציבור במניין, או מאחר לתפילה בקביעות, ואף מדבר בשעת התפילה?
3. מי שנפגע אישית ממתפלל אחר, והוכיח אותו- אך אותו אדם לא שב בתשובה ולא ביקש מחילה על מעשיו (אע"פ שיודע שפגע) ועקב כך אינו יכול לדבר עימו מטוב עד רע - האם יכול לצאת יד"ח בתפילת מי שפגע בו, ולהוציא את הרבים ידי חובתן כשבתוכם נכלל גם הפוגע?
אשמח לתושבת הרב במהרה - העניין מעשי לחלוטין!
תודה רבה
לכבוד הרב,
שלום וברכה.
שאלותיי:
א. כת"ר בהלכות תמידין ומוספין (ד
ד) שאסור למנות את ישראל "אלא על ידי דבר אחר". מה הסיבה לכך?
מהו המקור לאמירת הקדישים בתפילה, מהו המנהג הקדום לגבי סיום התפילה - האם סיומה בהכרח צריך להיות מלווה בקדיש יתום / דעתיד?
אדם שמתפלל את תפילתו בהברה תימנית ובנוסח בלדי. ביקשו ממנו להיות שליח ציבור בבית כנסת ספרדי.
האם בתפילת העמידה בלחש יתפלל בנוסח בלדי, או שהיות והתפילה שלו בלחש היא הסדרת התפילה
לפני חזרת הש"ץ, יתפלל גם בתפילת הלחש בנוסח ספרדי?
לק"י לכבוד הרה"ג רצון ערוסי הי"ו שלום וברכה! מהו המקור למנהג לקרוא את קריאת שמע מ -"למען ירבו ימיכם..." במרוצה, ומה הטעם למנהג זה?
בתודה ובהוקרה
מדוע העדיף התלמוד להורות ההלכה ללכת למקום שיש ספק תוקע אע"פ שבוודאי יפסיד התפילות במקום אחר וכך פסק רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע?
אנו מתפללים בנוסח בלדי. יש כהנים לויים וישראלים בבית הכנסת. עליות כהן ולוי לא נמכרות, ומשלישי ואילך נמכרות. כהנים\לויים עולים מרביעי ואילך.
בשבת אחד המתפללים (ישראל) קנה עליית שלישי, והזמין כהן לעלות.
הגבאי הזמין את הכהן לעלות שלישי.
החזן (אני, השואל) שיודע שהמוזמן כהן, העיר שאין הכהן צריך\יכול לעלות. הכהן שהוזמן (וכבר קם ממקומו) חזר למקומו והגבאי הזמין את הישראל שקנה את העליה. הכהן ששב למקומו הוזמן לעלות עליית רביעי ועלה.
החזן (כותב שורות אלה, שפעל מתוך אינסטינקט) הרגיש שלא בנוח ולאחר הקדיש שאחר עליית שביעי, התנצל בפני הכהן, הישראל שהזמין אותו והציבור.