א. כן, אבל רק טעימה ולא סעודה. כי לפני מנחה מותר לטעום (עד כביצה) אבל לא לסעוד. ואין הדבר תלוי כלל בשקיעה, אלא התפילה, תפילת מנחה, להבדיל מתפילת שחרית, שאפילו לטעום לפני התפילה - אסור.
ב. בשו"ע, או"ח, קסח, ו. נפסק להלכה, שאם התחיל לאכול מזונות ובירך ברכת מזונות, ואח"כ נמלך וקבע עליה סעודתו, מברך לאחר מכן ברכת המזון. וב"מ כתב שאם יש במה שטרם אכל, כמות, שיש בה כדי קביעת סעודה, נוטל ידיו בברכה, ומברך המוציא. ולפי שיטת רבנו, אין הדבר תלוי בכמות, אלא בכוונת האוכל, שמה שאוכל היא סעודתו. יש לעיין אם צריך ליטול ידיו ולברך המוציא, כיון ששינה כוונתו, והוא אוכל מכאן ואילך מתוך כוונה שזו סעודתו.