הטוען שהוא לוי, האם ניתן לסמוך על כך כולל להעלותו שני לתורה?
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
שלום לרב
האם לדעת הרמב"ם בכל פעם ביום שאדם פונה בתפילה אישית ופרטית ומבקש בקשות מהקב"ה, מקיים מצוות עשה מדאורייתא, או שזה רק פעם אחת ביום?
תודה רבה.
חובת התפילה מן התורה לפי רבינו היא פעם אחת ביום, במשך היום. ומן התורה אינו חייב יותר, והוא אינו נחשב כמבטל מצווה, אם אינו מוסיף להתפלל יותר מפעם אחת, אך ככל שמוסיף להתפלל לה', ברוב יהיה, והרי הוא כמו חז"ל שתיקנו לנו, מדרבנן מספר תפילות ביום.
באלו נסיבות ניתן לסמוך עליו כלוי גם ללא צורך לבדוק אחריו?
שלום לכבוד הרב
מה הדין בעניין שליח ציבור, חזן ובעל קורא שעשה מעשה שלא יעשה עם אישה נשואה במשך שנים רבות ?
ואיך עלינו כציבור לטפל בעניין מבלי לקבל ממנו תביעת לשון הרע ו-או הוצאת דיבה?
האם חשוב שיאמר הזמירות עם ברכות למרות שהוא ישתלב עם הציבור רק בתפילת העמידה?
מהו מעמדן של הזמירות, האם חייב להשלים הזמירות אחר התפילה ע"מ שיוכל להשתלב עם הציבור בקרית שמע וברכותיה?
היש חשיבות לסדר המזמורים שיאמר בכפוף לזמן שנותר לו עד ההשתלבות עם תפילת הציבור?
בס"ד אני אומרת לפעמים ק"ש שעל המיטה מאוחר (אחרי חצות) וידוע הדבר שאין אומרים שם ומלכות בברכת המפיל.
רציתי לשאול את הרב האם בברכת המפיל מותר לומר את שם ה', כאשר מוזכר באמצע הברכה ולא בהתחלה או בסוף? האם גם בשנת צהריים ראוי לומר? אם קרה מקרה שאמרתי ק"ש (כולל המפיל), ישנתי ואז התעוררתי - מותר לי לדבר? הכוונה היא האם הברכה אינה לבטלה, וכן אם מותר לברך שוב (במידה ולא עלה עמוד השחר עדיין)?
תודה רבה לכבוד הרב.
שלום כבוד הרב אבקש לדעת האם צריך לעמוד שקוראים בתורה את ה"תוכחה"
תודה
שלום לכבוד הרב שליט"א, ראינו את תשובת רבנו אברהם בן הרמב"ם בתשובה בספר מעשה רוקח בנוגע לתפילת שמונה עשרה כתקנת רבנו הרמב"ם וז"ל - "ויאמר קדושה בברכה שלישית והעם יענו בפרקים שראוי לענות ויברכו הכהנים ברכת כהנים אחר ההודאה והעם יענו אמן אחר כך ברכה וברכה, יסיים שליח ציבור והציבור תפילתם כאחד ויפסעו ג' פסיעות בבת אחת". עכ"ל. לכאורה הרב ניתן להבין מדברי רבנו אברהם שיש לענות אמן אחר כל ברכה מברכות הש"צ כשאומר -"והעם יענו אמן אחר כל ברכה וברכה". אנו לא עושים כן שעונה אמן אחר ברכת עצמו.
א. האם דברי רבנו אברהם מתייחסים רק על ברכת כהנים שיש לענות אמן אחר כל פסוק של ברכה? ולא על ברכות התפילה?
מה דינם של הציבור שסיימו תפילת הלחש ופסעו לאחור, האם ישנו איסור לחזור למקומו בחזרת הש"צ?
היש הבדל בין דין הציבור בשאלה זו ובין דין הש"צ שסיים תפילת הלחש ופסע לאחוריו?
האם האיסור לחזור למקום שעמד בתפילת הלחש מוגבל עד שמגיעים בחזרת הש"צ לקדושה?
לק"י לכבוד הרב רצון ערוסי יצ"ו נתעוררה אצלי שאלה בנושא תפלה. חכמינו ז"ל קבעו את סדר התפלה וחילקוה לשלשה חלקים: שבח בקשה והודיה. ולא ברור לי מהי ההודיה שיש בברכת עבודה ובברכת שים שלום. אודה לכת"ר אם יבאר לי מה עניין ברכות אלו להודיה.
מדוע בסידורי עדות המזרח והספרדים (אני נמנה עליהם), יש בסידור פיוט "אנא בכח" ובסופו:
"ברוך שם כבוד וגומר".
כלומר, אין להגיד?