חיי עולם נטעה?

מצוות תפילין זמנה כל היום וכך נהגו בזמן התלמוד. אם כן, איפוא, מה מקור מנהג חליצת התפילין בר"ח?

כיצד ינהגו במוסף ר"ח אלו המניחים גם תפילין של ר"ת או המתפלל ביחיד שאינו שייך לקדושת "כתר" במוסף?

האם ישנם נסיבות שמתפלל לא יחלוץ תפיליו בניגוד לשאר הציבור בבית הכנסת?

וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?

באלו תנאים גזרו חכמי ישראל איסור שלא לקרוא במגילה בפורים שחל שבת?

האם אין בנסיבות אלו חשש לאיסור הכנה מקודש לחול?

האם יש לאסור לימוד הבן כדין השופר שאסור לעזור וללמד ילד קטן בראש השנה שחל בשבת?