אנשי כנסת הגדולה
שלום לכבוד הרב.
אנשי הכנסת הגדולה תיקנו לנו את הברכות ואת התפילות והם שימשו כסנהדרין של עם ישראל. יש לי קושי!!! בזמן אנשי הכנסת הגדולה היה את בית המקדש השני.
א. במוסף של שבת אנו אומרים : "יהי רצון שתעלנו בשמחה לארצנו ותטענו בגבולנו, ושם נעשה לפניך את קורבנות חובותינו תמידים כסדרן ומוספים כהלכתם". מדוע הם תיקנו את הנוסח הזה, הרי בתקופתם היה את בית המקדש והיו קורבנות תמיד?
ב. במוסף של שלש רגלים אנו אומרים: "אלקינו ואלקי אבתינו מפני חטאינו גלינו מארצנו... ואין אנו יכולים לעלות ולראות ולהשתחות לפניך בבית בחירתך". "אלקינו ואלקי אבתינו מלך רחמן... בנה ביתך כבתחילה כונן בית מקדשך על מכונו הראנו בבנינו"... בתקופה שלהם היה את בית המקדש!!! מדוע הם תיקנו נוסח כזה?
ג. ברכת בונה ירושלים: מדוע כתוב בברכה "רחם ה’ אלקינו עלינו ועל ישראל עמך ועל ירושלים עירך"... הרי בית המקדש היה קיים בתקופתם?
תודה וכל טוב.
א -
ג. כל הברכות הללו עודכנו בהתאם לאירועים. זאת ועוד, ניתן לומר שנוסחים א לו כבר החלו אחר חורבן בית ראשון, והוחזרו לאחר חורבן בית שני.
תכנים לקריאה נוספת
תפילת יחיד
מה המקור בתפילת יחיד שאומרים קדושת ה צבאות במקום ק'ק'ק' הצבאות
וברכה נפשי את.. במקום ברכו . וברוך שמיה .. ותתקבל במקום הקדיש.
תודה
נטילת ידיים לפני התפילה
שלום למרי. לעיתים (לא תמיד, כי אני שוכח) אני נוהג כרבנו ולפני תפילת מנחה אני נוטל ידיים בברכה. אחד מן המתפללים ראה אותי במעשה זה והעיר לי שאין דרכי נכונה.
1. מדוע? הרי רבנו פסק כן וכי מי שיפסוק לפני רבנו אינו נוהג כשורה?
2. כיצד עלי לנהוג? אם ארצה להתחמק ממנו שלא יראה אותי, הרי שאטול ידיי בברכה לפני שאני יוצא מן הבית לתפילה.
האם זכאי קונה קריאה לפיצוי אם הזמין החזן לעלייה לתורה מתפלל אחר בלא ליטול רשות הקונה?
האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?
אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?
בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?
כריעה בתפילה
לק"י יא ניסן התשסו רמב"ם פ"ה מהלכות תפילה הי"ב (י"ג) :כל הכריעות האלו צריך שיכרע בהן עד שיתפקפקו כל חוליות שבשדרה וייעשה כקשת. ואם שחה מעט וציער עצמו ונראה ככורע בכל כחו אינו חושש. מארי שם הערה לה: ... רב ששת כי כרע כרע כחיזרא וכי זקיף זקיף כחיויא. רש"י על קטע זה בגמרא כותב: כחיזרא - שבט ביד אדם וחובטו כלפי מטה בבת אחת. זאת אומרת שהריעה היא עיקום הגב כלפי פנים. אולם בהמשך כותב הרמב"ם: כריעה האמורה בכל מקום על ברכיים. ואם כן קשה לי..
א. איך נעשית הכריעה בדיוק?
רווק כשליח ציבור
1. קראתי את תשובתך בנושא. איך מגדירים אדם כמבוגר בהלכה?
2. האם תלמיד ישיבה כבן 25 המקובל על הציבור (עדיין רווק) יכול לשמש כשליח ציבור? האם יש השגות לגבי תפילת מוסף?
3. באם כבר עלה, האם נכון להורידו?
תודה מראש
נגיעה במקומות המכוסים.
שלום עליכם הרב.
רציתי לשאול מהי דעת מארי יוסף קאפח, לגבי אדם שנגע במקומות המכוסים, כגון בבטן. האם הוא צריך לשטוף את ידיו לפני שהוא לומד, מברך, או מתפלל?
ב. האם לדעת מארי יוסף קאפח, הגרון והצוואר נחשבים למקומות המכוסים, לעניין טומאה או תוספת קדושה לכבוד התפילה?
תפילת חצרות בקרב פח אשפה או צנורות ביוב
שלום רב לרב
? פח אשפה וצנורות ביו שאינם מפיצים ריח, האם מותר להתפלל לידם או מולם
ש"צ בתפילת שחרית שנזכר שטרם התפלל ערבית, האם יחזור ויתפלל לחש כתשלומי ערבית?
האם במקרה זה תהיה תפילת החזרה עבור השחרית ותפילת הלחש כתשלומין (כופר) לתפילת ערבית?
מי שנזכר שלא התפלל שחרית עד לאחר 3 שעות, האם יתפלל שחרית שלא בזמנה או פעמיים תפילת מנחה?
מה המעמד של תפילת הלחש עבור הש"צ, האם נחשבת עבורו כהסדרת התפילה לחזרה או הוא עצמו יצא ידי חובה ותפילת החזרה מיועדת להוציא רק את מי שאינו יודע ?
שונות
לק"י יורינו רבינו:
א. האם לפי הרמב"ם לא אומרים תחנון במנחה שלפני ר"ח וכדו'?
ב. יש בביהכנ"ס אדם שאינו יודע לקרוא טוב וכו' ולכן נותנים לו לקרא את הכוהנים בתפילת י"ח במקום הש"צ 0גם כשהוא לא כהן) האם הדבר מותר? בברכה.