מספר שאלות בתפילה
שלום עליך מארי! אני לומד בישיבת חב"ד ומתפלל נוסח בלדי.
1. האם אפשר להתחיל "המהולל" בעוד כל המתפללים מתחילים "הודו" כדי להגיע איתם לברכות ק"ש באותו זמן.
2. האם אפשר לוותר על ותקח מרים ורפאנו אם המניין מצומצם ומחכים לי שאשלים עד ישתבח.
3. בעליה לתורה האם אני צריך לבטא שם השם בהגיה תימנית
4. האם עלי לקרוא את הקטע בעלייה לתורה או לתת לבעל הקורא לקרוא בהגיה אשכנזית ישר כח גדול ותודה רבה מארי !
1. כן.
2. כן.
3. אם אין להם התנגדות.
4. רצוי שתקרא בתקווה שהם מבינים שזו הדרך היותר עדיפה.
תכנים לקריאה נוספת
הגיע סמוך לסיום זמן הדלקת נרות חנוכה: האם יקדים ערבית או הדלקה?
מנהגי תימן בתפילת שמונה עשרה
שבוע טוב. לכבוד הרב רצון ערוסי. למנהגי תימן האם אפשר/ צריך להתפלל חזרה ללא לחש באמצע השבוע באופן קבוע. במידה והזמן דחוק לפועלים על מה לוותר לחש וחזרה או תחנון.
בתודה
עמידה
כידוע זקני תימן לא היו מתפללים תפילת עמידה בעמידת דום
אז איך זה יתיישב עם דברי הגמרא בברכות ורגליהם רגל ישרה שאדם צריך להתפלל כאשר רגליו הם עומדים דום הנראה כרגל אחת
תפילה
אדם המתפלל שמו"ע ולפניו יושב אדם שאוחז בשמע והציבור אוחז בתפילת שמע מה עליו לעשות? (המתפלל שמע)
האם להתפלל תפילה אחת בלי חזרת הש״ץ בזמן מלחמה, ומה עושים באזעקה?
כידוע יש קהילות שלא אומרים חזרה ומסתמכים על דעת הרמב"ם בנידון בימים רגילים בלי מלחמה. כעת במלחמה המצב הוא חירום לכן לע"ד אני חושב שיש מקום להוציא קריאה להנחות את ציבור המתפללים שראוי לשקול להתפלל תפילת שמונה עשרה ללא חזרת ש"ץ (אלא אם כן מתפללים בתוך מקלט), באופן זה נפחית את הזמן שבו מתכנסים ציבור גדול במקום בלי מקלט - בכלל ואת המצב שבו התראה ו/ או אזעקה תופסת את המתפללים בתפילת שמונה עשרה – בפרט.
אשמח מאוד לשמוע את דעת כבוד הרב.
נושאים שונים
לכבוד תורתו שלום רב מס' שאלות שעלו לי לאחרונה:
1. כיצד נמדדת שעה זמנית לשיטת הרמב"ם? האם מעלות השער עד צאת הכוכבים? ואם כן האם זה אומר שמותר להתפלל תפילת מנחה עד צאת הכוכבים?
2. לשיטת הרמב"ם האם יש צורך לחזור למקום שבו עמדתי בתחילת תפילת 18 בקדושה בחזרת הש"צ? (כלומר 3 צעדים קדימה)
3. האם בתימן היה מנהג לנשק ידי הרבנים? ומה דעת הרב על מנהג זה?
מה פירוש כריעה על הברכיים בתפילה לפי הרמב״ם, והאם ראוי לנהוג כך כיום?
לכבוד הרב שליט"א
אנו עוסקים בבית המדרש ונפל לנו ספק בהלכות הרמב"ם הל' תפילה ה, יג: "כריעה האמורה בכל מקום – על ברכים. קידה – על אפים. השתחויה – זה פישוט ידים ורגלים, עד שנמצא מוטל על פניו על הארץ". האם הכוונה על הברכיים (כיפוף ברכיים קצת בעמידה) או על הברכיים ממש! להבדיל כמו המוסלמים! (כך משמע מסידור רס"ג ואף בדברי רד"ק,שופטים ז,ו) ואם כן האם אפשר לנהוג כך בימינו?
וכיצד מתפללים לפי שיטה זו?
ספר תורה שנפסל ונתערב בהיכל עם ס"ת כשרים, כיצד ינהגו הציבור?
האם יש להוציא את כל ספרי התורה לבדיקה והגהה או ניתן לסמוך על חזקת כשרות ולהמשיך להוציא ס"ת לפי התור?
האם במקרה זה חלים דיני תערובות כמו במיני מאכל? דהיינו, ביטול חד בתרי או אין ביטול לדבר חשוב?
כאשר נמצא פסול בס"ת במהלך קריאת הציבור, האם יש לחזור על כל הקריאות שקראו בספר תורה זה?
האם ניתן להפעיל כללי ביטול ברוב כמו בדיקת חמץ במספר בתים? דהיינו כל דפריש מרובא פריש?