מספר שאלות
1. עד מתי מותר לברך ברוך שאמר פסוקי דזמרה וישתבח?
2. האם מי שכבר התפלל שמונה - עשרה יכול לקרוא פסוקי דזמרה עם ברכותיהם?
3. האם התרת קללות והתרת נדרים, שנוהגים לעשות בני ספרד סמוך לראש השנה מועילה גם לדעת רבנו?
שלום לכבוד הרב!
לאחר שקראתי בתורה במנחה של שבת האם אסור לי לגלול את הספר תורה לתחילת הפרשה שיהיה מוכן לקריאה של יום שני?
מבחינה מעשית, שאלתך לא ברור לי. הרי הקריאה במנחה של שבת היא אותה קריאה של יום שני בבוקר, שלאחר אותה מנחה. ומהו הצורך בגלילה? כשקוראים בדרך כלל 10 פסוקים, ועוד, ולא יותר.
1. עד מתי מותר לברך ברוך שאמר פסוקי דזמרה וישתבח?
2. האם מי שכבר התפלל שמונה - עשרה יכול לקרוא פסוקי דזמרה עם ברכותיהם?
3. האם התרת קללות והתרת נדרים, שנוהגים לעשות בני ספרד סמוך לראש השנה מועילה גם לדעת רבנו?
הישנן נסיבות שנתיר לאבלים להתפצל בימי "השבעה" ולשבת במקומות שונים?
בימינו שרוב הפטירות מתרחשות במוסדות ציבוריים, האם ישבו "שבעה" באותם מוסדות?
בנסיבות המחייבות שהיית האבלים מחוץ לביתו של הנפטר, היש לחשוש לפגיעה כלשהי בזכרו של הנפטר?
כב' הרב,
ברצוני לשאול לגבי אמירת שני האמנים הראשונים בקדיש, לאחר שמיה רבה ולאחר ויקרב משיחיה. כדלהלן:
1) כמדומה שבנוסח הרמב"ם אינם. אם כן מה מקורם.
2) בפרט שלכאורה היה יותר מקום לומר את האמן הראשון לאחר 'דברא כרעותיה' שמיד לאחריו מתחיל לכאורה חלק חדש במשפט "וימליך".
3) וכן לא אומרים לפניהם "ואמרו אמן".
4) וכן לא מפסיקים בתפילה לאומרם.
אודה לכבוד הרב באם יסייע בידי להבין את מקור וסיבת ומקום ענייתם של אמנים אלו.
שלום לרב 1- האם זה נכון שלפי הרמב:ם צריך להתחיל את תפילת מנחה בפרשת העקדה? (מה הטעם לכך?) 2- האם הרב יודע באיזה גיל נפטרה רחל אימנו? 3- בתפילת ערבית ראיתי שהתימנים קוראים את התפילה יחד אם הש"צ מדוע נוהגים ככה?
שלום וברכה לרב המזכה את הרבים
יש לי מספר שאלות ואשמח אם תענה לי עליהם:
1) למה עונים אמן אחרי יתברך?
2) האם ש''ץ אומר אמן יהא שמיה וכו' או יהא שמיה וכו' (בלי לחזור על האמן)?
תהיה מבורך
האם המכירות של קטעי תפילה או מברכים הינם בעלי אופי של מקח וממכר כמכירות פומביות?
אם התחייבויות אלו הן בעלי אופי של נדרים, האם יש לועד בית הכנסת זכות לתבוע מהקונה שישלם את נדרו דווקא לבית הכנסת?
בידוע שמכירות אלו מסייעות לתחזוקת בית הכנסת, מהם גבולות השימוש בהם ע"מ להימנע ממכשולים בעיקר בדיני ממונות?
בבית הכנסת שבו אני מתפלל התחילו לומר דבר תורה לפני ערבית של שבת
אחרי התורה לא אומרים קדיש "על ישראל"
האם לא עדיף לומר דבר התורה יחד עם "במה מדליקים"
ואז לומר קדיש "על ישראל"
תודה
אמר המבדיל בין קודש לחול, האם תותר לו בזה טעימה כפי שהותרה עשיית מלאכה?
האם רשאי להקדים תפילת ערבית ולהבדיל על הכוס טרם צאת השבת?
מהו ההבדל בין שיטת הרמב"ם לבין שיטת השו"ע בדינו של מי שטעם ולא הבדיל לא בתפילה ולא על הכוס?
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם אני חייב לכרוע 5 פעמים בקדיש או לא.. בכבוד רב מתן