שני סוגי קירויים יש:
א. אדם שהוא בור ועם הארץ ואינו יודע לברך מקרים אותו מילה במילה, וכך הוא מברך.
ב. קירוי ההלל, לפיו החזן אומר פסוק, והציבור עונה אחריו הללויה. וזהו המנהג הכי קדום והכי מקורי בקריאת ההלכה בדרך של קירוי כאמור לעיל. ואבותינו נהגו בו מאז ומתמיד. והרמב"ם שיבחו. ומהרי"ץ היללו. עפ"י הנגלה ועפ"י הנסתר. ואשרי מי שמחזיר עטרה לישנה שימשיך בדרך קירוי, לא רק בסוכות, אלא גם בשבועות, בפסח ובחנוכה.