האם בעל קרי צריך לטבול במקווה לפני התפילה לפי הרמב״ם ומנהג תימן?
שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?
כאשר המפטיר מתחיל את ברכת ההפטרה תוך כדי הגלילה ולפני סיומה, האם ראוי להשהות אותו באמצע הברכה לאחר שאמר את שם ה' למס' שניות, עד שיסיימו את הגלילה?
לא. אבל לענ"ד מנהג זה אף שהוא נותר עד מהרי"ץ, אחר בקשת המחילה, אינו המנהג המדויק מבחינה הלכתית.
שלום הרב! האם יש מקום להחמיר לדעת רבנו , ולטבול לפני התפילה במקווה? בפרט שכתב תשובה שמעולם לא התכוון לבטל תקנת עזרא וכו.. מה מנהג תימן בזה? הרב שמע מארי פסק בנושא?
שלום הרב,
שאלתי היא, כיצד לנהוג בשעת אמירת "קדושה" בתפילת העמידה? ראיתי מנהגים שונים בעניין ה"קפיצות" (=הגבהת העקבים) והכריעות בעת אמירת "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך" ואני לא יודע כיצד לנהוג למעשה. המנהג המוכר לי הוא שכורעים באמירת "ברוך" אבל לא מצאתי מקור לזה.
אשמח אם תוכל להסביר לגבי כל אחת מהאמירות: "קדוש", "ברוך" ו"ימלוך" כיצד לנהוג, האם לכרוע או "לקפוץ" ובאילו חלקים בדיוק במשפט לעשות כן.
תודה רבה ושבוע טוב
שלום לכבוד הרב,
אני ישן בפנימיה של הישיבה במיטת קומותיים בקומה ה2. כשאני מתעורר בבוקר אני לא יודע איך לברך את "רוקע הארץ על המים" ו"זוקף כפופים" כי כשאני יורד מהמיטה אני נוחת על הקרקע בעמידה עם הרגליים על הקרקע. ואי אפשר לברך בבת אחת 2 ברכות. מה לעשות?
וכבר פשט המנהג, שהרמב"ם כינהו טעות, לברך ברכות השחר בביהכ"נ שלא סמוך לעשייתן. כיצד התייחסו לכך המקובלים? היש קשר בין ברכות התורה לברכות השחר ומדוע איננו מברכים שוב ושוב כשלומדים תורה כמו עיטוף בטלית או הנחת תפילין? מהו המבחן הקובע לתחולה חדשה של מצוות לימוד תורה, המעבר מהלילה ליום הבא או שינתו של האדם בלילה וקומו למחרתו?
שלום,
בהמשך לעניין הזה: https://net-sah.org/audio/23296
האם חובה שהטלית תכסה את הראש בתפילה (לאו דווקא בעלייה לתורה אלא בזמן התפילה: פסוקי דזמרא, ברכות ק"ש, תפילת העמידה וכו')?
תודה
האם מספיק שיאמר "למדני חוקיך" תוך כדי דיבור ויחזור וישלים קריאת הפסוק השלישי?
לאחר שגללו הספר נתברר שלא קרא פסוק שלישי, האם גם בנסיבות אלו יחזור ויקרא הפסוק השלישי?
המתרגם בציבור בשבת, האם רשאי לקרוא התרגום ממקומו או לצידו של הקורא ליד התיבה?
לכבוד הרב רצון ערוסי, ה' ישמרהו ויחיהו. יש לנו ברוך ה', מרא דאתרא שעושה המון למען הציבור ביישוב, מל, מחתן, מלמד, משכין שלום וממש משתדל בכל כוחו. לצערי לא כל התושבים קיבלו את מרותו, ישנו גרעין ישן ומיושן של אנשים שעל פניו נראה שאין להם יראת שמיים והלכות כיבוד רב לא ממש מעניינות אותם... ביישוב הקטן שלנו יש 6 בתי כנסיות ש -4 מהן מושבתות כל השבוע פרט לשבת וחג. הרב בכל ערב שבת מתפלל בבית כנסת אחר למרות שהבית כנסת המרכזי והגדול יוסד ע"י אביו ז'צל. הרב ניסה כמה פעמים לדבר על לב האנשים כדי שיהיה איחוד במיוחד בימים נוראים אך הם פשוט לא רוצים ומנסים להוכיח שיש אלטרנטיבה. הרב ביקש אותי לא להתפלל עמם.
כיצד מתיישבים הפסוקים: "מי כד' אלודינו בכל קראינו אליו" לעומת הפסוק: "קראוהו בהיותו קרוב"?
האם עדיף לומר סליחות בלילה לאחר תפילת ערבית או לקום בחצות ע"מ להתחנן בסליחות עד שיאור היום?
כיצד ניתן ליישם בחוכמה את הצורך בחשבון נפש באמצעות הסליחות בעידן שלנו שישנו קושי בהשכמה בחצות?