האם מותר לאבלים לצאת לבית הכנסת בשבעה ולשמוע בו הספדים?
האם אבלים שנוהגים ללכת בתוך השבעה לבית הכנסת ושומעים הספדים בתוך בית הכנסת על הנפטר האם זה מותר ?
לפי מנהגנו - לא.
לפי מנהגם - יש להם על מי לסמוך.
תכנים לקריאה נוספת
יום ה-30 לפטירת אבא
שלום כבוד הרב,
אבי עליו השלום, נפטר ב - ל' שבט התשע"ד יום ה-30 יוצא בשבת כט באדר א'. אני אמור להיות בחו"ל ולחזור ב - ל' אדר א' יום ראשון בלילה האם ניתן לדחות את גילוי המצבה וסעודת המצווה ליום שני א' אדר ב'.
תודה מראש
האם אומרים צידוק הדין בהלוויה בחנוכה, וכיצד נבדלים מנהגי העדות?
כרטיס אדי
האם אסור בתכלית האיסור לחתום על כרטיס זה? וכי מה לי חתימתו או אי חתימתו? שהרי בכל מקרה יש שם תנאי שאני מסמן: "בתנאי שאיש דת מטעם המשפחה ו/או המשפחה עצמה מאשרים" אז מה אכפת לי? שהרי אם יש לנו חולה מסוכן מצוה להצילו באברי המת (כפי שציינת בעבר) רק אמרת שאין על המת שום זכויות או חובות ואין הוא יכול לצוות וכו'. אז אם אפשר להציל חיים אז כן מותר לקחת - אבל לתרום אסור? ואולי הייתי משנה את המילה, כי "תרומה" בעניין זה קצת לא מובנת כי אין המת יכול לתרום...
נדר?
שלום וברכה לפני כשנה וחצי לערך נהרגה בת דודתי עם שני בניה היחידים בתאונת דרכים. במהלך השבעה ביקשה דודתי לרכוש בעבורה ובעבור בעלה חלקות קבורה הצמודות לקבר הבת והנכדים (זוהי ביתם היחידה ולא נותר להם כל ילד או נכד) אך העלתה את חששה מפני העלויות הכספיות הכרוכות בכך (יש לציין כי גם על שלושת חלקות הקבורה של הנפטרים היה צורך לשלם מכוון שלא נקברו במקום מגוריהם אלא בישוב בו מתגוררת משפחתנו המורחבת). אני ששמעתי את המוצקה אצל דודתי אמרתי לה כי את חלקת הקבורה של הנפטרת אממן אני מכיסי (4500 ש"ח לערך). לימים שילם בעלה של הנפטרת בעבור חלקות הקבורה וכשבקשתי לשלם לדודתי את סכום החלקה נענתי בשלילה.
ביקור בקברי צדיקים
בסיעד הדישמיא כבוד הרב שלום! האם מותר לאישה בימי נידתה ללכת לקברי צדיקים? תודה רבה.
מועד סעודת מצוה ב -30 לפטירה
אימי נקברה ביום ג' יד' בשבט (3/2/15) (נפטרה יום קודם) לכן יום השלושים יוצא בתענית אסתר יג' באדר. אני מבין שביום התענית נעלה לקברה (גילוי מצבה) שאלתי היא האם לעשות את התפילה וסעודת מצוה ערב קודם ביום ג' יג' באדר הגם שמדובר בערב צום תענית אסתר שכן התענית מתחילה רק מבוקר יום רביעי. לעשות ביום ד' בערב זה בעייתי כי יש קריאת מגילה וזה ערב חג פורים.
אשה אבלה על אביה
שלום כבוד הרב אני מעונין לדעת את פסקי הרמב"ם או פסקי השו"ע אם יש ביניהם חילוקי דעות. אשה אבלה על אביה תוך שנתו
1) מהוא שתלך עם בעלה לשבת חתן כשמזמינים אותו? בלעדיה הוא לא ילך!
2) מהוא שיתארחו לשבת אצל אחיו?
3) מהוא שישירו בשבת שירי שבת מהדיוואן בביתם שלהם?
4) מהוא שיקנה לה בעלה בגד נאה לכבוד שלושה רגלים כפי שפסק הרמב"ם "כיצד: הקטנים, נותן להם קליות ואגוזים ומגדנות; והנשים, קונה להן בגדים ותכשיט כפי ממונו"?
תודה רבה.
דיני אבילות
כבוד הרב שלום וברכה!! לפי שיטת רבינו כאשר אדם נוכח בשעת יציאת נשמה עליו לקרוע לעומת זאת יש מושג "חליצת כתף" שאיני מבין האם הוא תחליף לקריעה ויש נוהגים להניח יד ימין על הראש (הזרוע) כמו כן שמעתי על מנהג - גילוי מצבה מאיפה לקוח מנהג זה
מדוע שונים דיני לווית האיש הנפטר לבית עולמו מדיני לווית האשה הנפטרת?
"סמוך למיתתה קבורתה", האמנם? והרי נאמר בהלכה שיש להספיד האשה כפי שנוהגים להספיד את האיש?
מהו המנהג הקדום ומהן טעמן של המנהגים המתייחסים למלווים את מיטת האיש בלבד?
חליצת כתף וחליצת מנעלים, היש הבדל בין האבלים על האיש הנפטר או על האשה הנפטרת?