תפילות לא מקבילות במניין אחר
שלום רב!
אם אני מתפלל במניין אחר עם סידור נוסח עדתי ויש תפילה שהם מתפללים ואינה מופיעה בסידור שלי, כיצד עלי לנהוג? וכן להיפך.... (דוג': אצל התימנים הבלדים אין נפילת אפיים אחרי מנחה ואצל האשכנזים יש)
האם מותר לדבר בין ישתבח ליוצר ובין תפילת העמידה לחזרה?
לא. אין לדבר.
שלום רב!
אם אני מתפלל במניין אחר עם סידור נוסח עדתי ויש תפילה שהם מתפללים ואינה מופיעה בסידור שלי, כיצד עלי לנהוג? וכן להיפך.... (דוג': אצל התימנים הבלדים אין נפילת אפיים אחרי מנחה ואצל האשכנזים יש)
ב"ה שלום לכבוד הרב. כבודו ניסה להצביע על קשר הדוק וישיר בין מומחיות התימנים בקריאת התורה לשימור מנהג התרגום. במחילה, קשר זה הוא שולי וזניח, והוא אינו יכול להכשיר את המשך המנהג. כבודו שוב הדגיש את עניין השילוב בין תורה שבכתב לתורה שבע"פ (כביכול התרגום). גם זה עניין זניח, גם בהוראת המנהג וגם בביצועו בשטח. רוב הנוהגים מנהג זה לא רואים בעיני רוחם הודאה באמיתות התורה שבע"פ יחד עם התורה שבכתב, ואין בכך קיום אחד מעיקרי האמונה. אין צורך לקיים מנהג צד ג' שיצביע בצורה עקיפה על כך שאנו מאמינים בתורה שבע"פ, במיוחד כאשר מנהג זה מיותר שלעצמו.
שלום כבוד הרב
יתום שאומר קדיש על אביו( שהיה ממתפללי בית הכנסת) ונוסע בשבת בפרהסיה ובא לבית הכנסת בשישי-שבת ולאחר מכן נוסע.
אני ממונה על הקמת המתפללים לתפילה וקדישים כשהוא קם לומר קדיש אני דואג שמישהו יקום לצידו לומר קדיש( בצורה שקטה)
וזאת על פי מה שנכתב בילקוט יוסף "שצריך שאיש כשר אחר יומר עימו קדיש".
האם אני נוהג נכון?
האם יש הלכה מפורטת יותר כי למנהגנו לא אומרים הרבה אנשים ביחד קדיש
התשובה דחופה לציבור
תודה מראש לכבוד הרב
שלום,
בהלכות יו"ט פרק פ"ו הלכה י"ח כותב רבנו
" אף על פי שאכילה ושתייה במועדות בכלל מצות עשה, לא יהיה אוכל ושותה כל היום כולו--אלא כך היא הדת: בבוקר משכימין כל העם לבתי כנסייות ולבתי מדרשות, ומתפללין וקוראין בתורה בעניין היום; וחוזרין לבתיהם, ואוכלין. והולכין לבתי מדרשות, קורין ושונין עד חצי היום; ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה, וחוזרין לבתיהן לאכול ולשתות, שאר היום עם הלילה."
למה כוונת רבנו ?"ואחר חצי היום, מתפללין תפילת המנחה,"
באיזו שעה ביום ? צהריים בסביבות 13:00 או יותר מאוחר ?
תודה רבה
1 עשרה מתפללים נמצאים בתוך בית הכנסת
כשהמתפלל העשירי יושב מאחורי המחיצה בעזרת נשים .
האם נחשב להם כמקום אחד וניתן להתפלל במניין?
או שמא חלק העשירי רשות לעצמו ?
נִכְנַס לְבֵית הַכְּנֶסֶת--עוֹשִׂין לוֹ מְחִצָּה גְּבוֹהָה עֲשָׂרָה טְפָחִים, וּרְחָבָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל אַרְבַּע אַמּוֹת; וְנִכְנָס רִאשׁוֹן, וְיוֹצֶא אַחֲרוֹן: כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה מוֹשָׁבוֹ לְבַדּוֹ; וְלֹא יַעֲמֹד עִם הָעָם בְּעִרְבּוּב, וִיטַמֵּא אוֹתָם. (טומאת צרעת ספ"י)
בחיבורו פסק רבינו הרמב"ם שאם שכח לומר "אוהב צדקה ומשפט" ולא הזכיר "מלך", האם ניתן להסיק שהרמב"ם יסכים לשיטת הרמ"א?
כיצד ניתן להסביר את השינוי בנוסח התפילה בחיבורו של הרמב"ם ובתשובתו הכולל "המלך" לעומת הפסיקה שלא הוזכרה בה "המלך"?
מהו הכלל לשיטת הרמב"ם שאם לא חזר ואמר "המלך המשפט" ועבר זמן התפילה יתחייב בתפילת תשלומין?
היש לדון אותו כדין שליח ציבור שנשתתק שיש להעמיד אחר במקומו ויתחיל ממקום שפסק?
האם ישלים תפילתו ע"מ להוציא ידי חובה את אלה שאינם יודעים להתפלל?
היש גדר ערבות (כל ישראל ערבים זל"ז) בתפילה כדין ברכת המצוות שאע"פ שיצא מוציא?
שלום לרב משום מה היום לא הייתי בטוח שהנחתי תפילין בבוקר ולכן לאחר העבודה הנחתי שוב ללא ברכה לאחר מכן התברר לי שזה היה רבע שעה אחרי השקיעה האם זה עוד נחשב זמן בסדר ויצאתי ידי חובה מכל השיטות במידה ולא הנחתי בבוקר?