כיצד מתאר הרב את תפילת הדרך של אישה ההולכת בדרכים?
בענין תפלת נשים, יורנו רבנו האם יוצאות ידי חובת תפלה גם בתפלת הדרך וכיוצא בזה שהרי הן חיבות בחיוב התורתי בלבד ולא בחיוב דרבנן?
מה עושים בקדושה - האם החזן מסיים המלך הקדוש
ולהשאיר מעט זמן ולתת לשומעים להגיד אתה קדוש
ולסיים המלך הקדוש
האם הם צריכים להוסיף ובכן
האם הם צריכים לומר אתו לדור ודור
להגיד אתו כל הקדושה?
עתניאל מנצור
שאלה מושכלת.
א שכל אחד יאמר עם הש"ץ, מהמילים אתה קדוש... ובכן... עד המלך הקדוש.
ב לחלופין, שכל יחיד ישמע את הש"ץ, ולפני שהש"ץ מסיים את הברכה, כל יחיד יאמר מהר אתה קדוש ושמך קדוש... בא"י המלך הקדוש.
ג לחלופי חלופין, שכל יחיד יאמר עם הש"ץ אתה קדוש ויסיים בלי התוספת, המלך הקדוש, ואח"כ יאזין לש"ץ, עד שהש"ץ יסיים המלך הקדוש, ואח"כ ימשיך עם הש"ץ בשאר הברכות מלה מלה.
בענין תפלת נשים, יורנו רבנו האם יוצאות ידי חובת תפלה גם בתפלת הדרך וכיוצא בזה שהרי הן חיבות בחיוב התורתי בלבד ולא בחיוב דרבנן?
בהלכות תרומות פ"ז ה"ב שלשה כוכבים בינוניים. (ופירוש מור"י בהלכות ק"ש). בהלכות ק"ש יציאת הכוכבים, ועל פי פירוש מור"י (בקידוש החודש) הכוונה ל 2 כוכבים בלבד (שהוא שקיעת החמה 20 ד' קודם!!! ל3 כוכבים). להרחבה עיי' בהלכות קידוש החודש עמוד תרצ בדברים שם לעומת הלכות ק"ש עמוד לב. ושכרו כפול מאת ה'
לק"י שלום עליכם מארי! אני השואל מכ"ג סיוון על שיטת מהרי"ץ בברכות השחר. ראשית
תודה רבה לכה"ר על התשובה. אני נוהג לברך כל ברכות השחר, אך עפ"י מהרי"ץ
רציתי לשנות וברך רקה משנתחייבתי אך נמנעתי מזה כיוון שראיתי את דברי מהר"י רצאבי הנ"ל. בעיקרון עד לפני שנה עשיתי לפי מהר"י רצאבי בכל ההלכות מתוך ההנחה שהוא פסק כמהרי"ץ בכ"מ, (כלו' שקיבלתי את מהרי"ץ) אך משנתברר לי שלא, ועוד שבמקום שלא גילה מהרי"ץ דעתו הוא פוסק כהשו"ע, קצת עזבתי את דרכו. הלכה למעשה האם אני יכול לנהוג כהרמב"ם בברכות השחר כיוון שכך נראה עיקר דעת מהרי"ץ?
התרגום נתקן מימות עזרא כדי שיבינו מה כתוב בתורה, משום שלא הבינו את לשון הקודש.
היום שאנו חכמים ומבינים את לשון הקודש, מדוע נמשיך לתרגם?
שלום כבוד הרב שליט"א,
אני ואשתי תכננו טיול לחו"ל ליעד שאין שם מניין לצערי ,מבחינה אישית לא היינו שנים בחו"ל ופעם הבאה שיסתדר יכול לקחת עוד זמן רב ומכמה סיבות יש לנו צורך "להתאוורר"
רציתי לשאול האם אפשר לנסוע לחו"ל באם ידוע שאין מניין?
שלום כבוד הרב,
1) איך מתעטפים בטלית גדול בבוקר לשיטת הרמב"ם? והאם העיטוף הקלאסי (כמו צעיף סביב הראש) שנוהגים בו כל הספרדים, יוצאים בו ידי חובת לשיטת הרמב"ם?
2) בפירוש המשניות (מסכת אבות פ"ה) כותב הרמב"ם כי פי אתונו של בלעם שנבראה בבן השמשות הכוונה ליכולת הדיבור שלה, ומעניין שהרב קאפח לא מעיר שם על אתר כלום... איך זה מסתדר עם דברי הר"מ במו"נ שטען כי מעשה אתונו של בלעם היה בנבואה?
3) מה היה דעת הרב קאפח כלפי האבן - עזרא לאחר שידע כי הוא סבר שכל הפרק אחרון בתורה לא נכתב ע"י משה רבנו, וזה לכאורה עומד בסתירה עם עיקר אמונה של הרמב"ם?
כבוד הרב, ישר כח גדול על העזרה והסיעתא הגדולה שהרב נותן,מספר שאילות
מדוע בסידורי תימן להבדיל מסידורי ספרד אין ציון לומר "אמן" לאחר פיסקה זו?
מהי נוסחת סיום התפילה וקדיש בתרא לפי רבינו הרמב"ם, האם כולל: "...וינחמנו בציון..."?
הנוהגים לומר אחרי ש"צ מלה במלה את התוספת הזו עד סופה, כיצד יאמרו "אמן" אחר ברכותיהם?
שלום לכבוד הרב:
בעקבות זה שקראתי שערוסי הוא בעצם לוי , וכן גם אתה כתבת על הנושא הזה,
ברצוני לדעת אם אני יכול להוסיף לשם משפחתי ערוסי גם את השם "הלוי" ,
ומה המשמעויות של השם הנוסף אם ניתן להוסיפו לשם משפחתי.
שלום כבוד הרב אבקש לדעת האם צריך לעמוד שקוראים בתורה את ה"תוכחה"
תודה
שלום לכבוד הרב
רבינו בפרק ח הלכה ז בהלכות תפילה לענין מנין כותב " וצריך להיות העשרה כולן במקום אחד,..."
מהו גדר למקום ?
כאשר מתפללים במקום פתוח כמו ברחוב או בחצר
האם ניתן להתפלל במרחקים גדולים ובלבד שיראו אחד את השני ?
האם יש שיעור למרחק זה
מה לגבי שמיעה ?
תודה רבה לך