שונות
שלום לכבוד הרב.
רציתי לדעת איזה מיזמורי תהילים מומלץ לומר אותן בהגיעי לכותל ואך אני צריך להתנהג בימינו בהגיעי לכותל.
תודה מראש
שמחתי באומרים לי בית ה' נלך (קכב) בהגיעך לכותל, תתנהג בחרדת קודש, אף שקדושת רחבת הכותל היא כקדושת בית הכנסת, אבל היא חצר בית ה', בשולי מקדש ה', מקור לקדושת עמנו, ולנבואת נביאינו.
תכנים לקריאה נוספת
האם נוהגים לומר שירת הים מול היכל פתוח ולשלש את הפסוק „תיפול עליהם” בזמן מלחמה?
שלום עליכם כבוד מו"ר שליט"א,
שמעתי מאבי מורי הי"ו שבזמן מלחמת ששת הימים ומלחמת יום הכיפורים
הם נהגו לומר את הפסוק תיפול עליהם וגו' שבשירת הים שלש פעמים.
בנוסף, הבנתי שיש מקומות שנהגו לפתוח את ההיכל בעת אמירת שירת הים ולעמוד.
א. האם שייך לנהוג במנהג זה, גם בימי מלחמה קשים אלו?
ב. מהו המנהג השלם יותר, בעמידה או בישיבה? לפתוח את ההיכל או לא?
בצפיה לישועת ה'!
איחר לביהכ"נ ומצא הציבור בתפילת מוסף - האם יתפלל עם הציבור או תפילת שחרית כיחיד?
מה הכלל הגובר במקרה שכזה? תדיר ושאינו תדיר, תדיר קודם. או רמת הקדושה של התפילה היא שתקבע.
האם נכון עושים יהודי תימן המקמצים באמירת "קדיש", האין בזה קיפוח היתומים?
האין ריבוי אמירת "קדיש" פוגע במעמדו כהימנון ושבח לבורא עולם וגורם לזילותו?
סעודת ראש חודש
האם יש להמשיך ולקיים את המנהג העתיק שעורכים סעודה בשרית בראש חודש ?
עליה לתורה
לפי התימנים מותר לילד מתחת לגיל י"ג לעלות לתורה שביעי?, יש בעיה עם הקדיש?
תודה
קדיש
למנהג הבלדי לענות "אמן יהא שמיה רבא" עד "עלמיא". א"כ כל זה הוא עניין אחד. ומהמילה "יתברך" וכו' מתחיל עניין חדש. מדוע א"כ עונים אמן לאחר אמירת הש"ץ "יתברך"? לכאורה זה באמצע אמירת השבח(ישתבח ויתפאר וכו'?
שניים מקרא ואחד תרגום
שלום כבוד הרב,
שנה טובה וגמר חתימה טובה. אני מאד רוצה לקרוא שניים מקרא ואחד תרגום בע"ש הבעיה היא שיש לי יצר הרע מפלצתי להרדם אחרי הפסוק העשירי... מאידך, אם אני לומד גמרא עם אחי, או גיסיי אני מחזיק ער עד שעה מאוחרת מאד. אני יודע גם שניתן לחלק את הקריאה, אך אני יודע שקיים סיכוי שלא אתמיד בזה כל יום ... (אני מעדיף בשעה שיש לי ביום חול להקדיש לקריאת הלכות/גמרא... ) מה הרב מייעץ לעשות?
תודה רבה כבוד הרב .
דין קריאת שמע ביחיד ותפילה בציבור
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שלום רב,
אני מבקש מחילה מכבודו, אם שאלתי אינה נשאלת בחכמה, שכן בעוונותי, באתי לפני זמן לא רב בשערי ת"ת. ולגוף השאלה:
כותב אדוננו הרמב"ם בהלכות ק"ש פ"א ה"ח: "וכל שאינו אומר אמת ויציב בשחרית, ואמת אמונה בערבית--לא יצא ידי חובתו."
א) על איזו חובה בדיוק מדובר כאן ? (אם לא מדובר בתפילת שחרית וערבית - מדוע משנה הרמב"ם מלשון "ערב, בוקר, יום, לילה" שהשתמש בה לאורך פרק זה כדי לתאר את זמני ק"ש ?)
ב) מהי בדיוק אמירת "אמת ויציב"\אמת אמונה" ? האם הכוונה לברכות המלאות (המתחילות במילים 'אמת ויציב'\'אמת אמונה') ?
כיצד נוהגים בקדיש, באבלות בשבת ובהבדל בין שלושים לשנה לפי תשובת הרב?
שלום לרב
בדיני אבלות (לפי מנהגי תימן בלאדי) על אם:
1. האם יש בעיה לא להגיד כלל קדיש אם אני מתפלל בבית כנסת (לא תימני) והרבה אומרים את הקדיש דרבנן (לפני עלינו)?
2. האם יש דיני אבלות כלשהן בשבת בשלושים/שנה? (שירה, אירוח חברים וכו')
3. האם באבלות על אם יש הבדל בין שלושים לשנה?
תודה