מנהג בבית הקברות
מה המנהג בעדת תימן בהלוויה האם נשים יכולות ללוות את הנפטר ומה הדין כשהנפטר הוא אביהן
בברכה
1 עד מתי להישאר ללא תספורת? 30 יום? או עד שיגערו בו חברים?
2 מה לגבי גזירת ציפורניים?
3 והאם אבל ילבש בגדים מכובסים עם חומרי כביסה ומגוהצים במגהץ?
4 א זה רק לגבי אביו ואימו לגבי שאר הקרובים זה רק 30 יום. הרב פנחס קורח כותב שמנהג תימן הוא על אביו ואימו 60 יום. וזה גדר של יגערו בו חבריו. נא העבירי לרב על מנת לחדד את הדברים בתשובה.
ב כמו כן, מה הדין אם חל מועד בתוך ה 30 או 60 או בטרם הגערה. האם מבטל את איסור תספורת וציפורניים ?
1 מינימום 30 יום, ועד שיגערו.
2 עד תום 30 יום.
3 אחרי שבעה - מותר.
4 א נכון.
ב לא.
מה המנהג בעדת תימן בהלוויה האם נשים יכולות ללוות את הנפטר ומה הדין כשהנפטר הוא אביהן
בברכה
כבוד הרב הגאון רצון ערוסי הי"ו ירבו כמותו בישראל ויסייעהו האל על כל מעשי רצונו שלום וברכה השאלות דלהלן מתייחסות לדעת הרמב"ם ומורי.
1. מתי חובת קריעה על המת (אביו ואמו, שאר קרובים).
2. מהי שעת החימום?
3. אדם ששמע שמת אביו והוא צריך לקרוע ואינו יכול לקרוע בידיו את מעילו, האם יכול להעזר בכלי? האם יכול לפשוט את מעילו ולקרוע בידיו את חולצתו?
4. אדם ששמע שמת אביו והוא נמצא בביתו, האם יכול לקרוע בעת ששמע או שמא צריך לצאת החוצה כשאנשים רואים אותו ואז לקרוע?
5. מהו העת המתאים ביותר לדעת הרמב"ם ומורי לקרוע על אביו?
בתודה ובברכה
האם הלכה זו מבוססת על דין או על מנהג?
מהם הדינים החלוקים של הבוצע במצבים השונים (שאר ימות השנה, בית אבלים, ליל הסדר בפסח)?
היש לחוש לסכנה אם הבוצע נתן לידו של מי שאיננו אבל?
האם נחשבים הם לנשואים כל עוד לא נסתיימו הליכי גירושין הן לדיני ירושת הבעל את אשתו והן לדיני אבילות?
היש מקום להתאבל כאשר בנסיבות אלו יש ואף הצד השני שמח לכאורה על שנפטר מהליך הגירושין?
מהי שיטת הרמב"ם, האם יתחשב בסברות, כמו: אם נתן עיניו באחרת או השמחה לכאורה של הצד השני?
דודי נפטר לפני כמה חודשים. אשתו הזמינה אותי לקחת רימונים מעץ שצומח בגינתם. האם מותר היה להענות לבקשתה למרות שלא עברה שנה למותו?
האם אבל יכול להיות חזן בתפילה בשבת בביכנ"ס שמתפללים בו נוסח שיח ירושלים?
לפי משנת הרמב"ם, האם נכון לכתוב "בטרם עת" או שעדיף לכתוב "בקוצר ימים ו/או שנים" ?
שלום לכבוד הרב.
א) מתשובות הרב לשאלות קודמות אני מבין שלאחר שאדם נפטר אין כבר אפשרות להעלות אותו מדרגה בעולם הבא, אלא מה שעשה עד ליום מותו זה בלבד מה שקובע מתן שכרו.
1) אם כן מדוע תיקנו אמירת קדיש יתום בכל תפילה? האם זה לא נועד לעילוי נשמת הנפטר? אם לא אז למה זה מועיל?
2) עד כמה שזכור לי יש מדרש על אבשלום שדוד המלך קונן עליו ובקינה זו הוא העלה אותו משבעת מדורי גהינום. האם זה לא אומר שיש תקנה גם לאחר מיתה?
ב) מתשובה נוספת של כבוד הרב הבנתי שאין לדבר אל המת בבית הקברות.