מדוע לא נודע מקום קבורתם של רבי האומה לעומת המקומות המפורסמים של קבורת אבות / אמהות האומה?
מהן הסיבות לאיסור קריאת שמע או לקרוא פסוקים בצד המת או הקבר?
האם מותר לכתוב על הקברים בכתב מרובע וכיצד ימחוק פסוקים שנכתבו?
מתי יש לומר "כהנים", לפני הברכה "אשר קדשנו בקדושת" או לפני "יברכך"?
האם יש לחשוש להפסק מצד השליח ציבור כאשר הוא אומר "כהנים"?
איך מגשרים בין השיטות שאחת דורשת מש"צ לומר "כהנים" ואילו השניה מטילה זאת על החזן?
מהם הסיבות לנוהגים להביא לקבורה אברים שהוסרו מגופם של חולים, הניתן להשוות שליה לאבר מן החי?
היש הבדל בדין בין שליה בתהליך הפלה לבין שליה שיצאה לאחר לידה מושלמת?
האם ניתן לעשות שימושים שונים בשליה ואף להשליכה לאשפה?
יחיד שלא אמר הלל עם הציבור, האם חייב כיחיד להשלים ולומר הלל במשך היום?
האם בכוחו של רגש הצער בבית האבלים לבטל חיוב אמירת הלל, תחנון, צידוק הדין, ברכת שהחיינו, נשיאת כפים?
היש הבדל בדין אמירת הלל בר"ח לבין אמירתו בימי החנוכה?
הלכה מקובלת: קטן עולה למנין הקוראים בס"ת-האם ישנם נסיבות שדברים שבקדושה יאמרו ע"י קטן או רק כנספח לגדולים?
מה המיוחד ב"קדיש יתום" ביחס לשאר הקדישין הנכללים בגדר דברים שבקדושה והאם גם הבת רשאית לומר אותו?
מה דין רבוי האומרים קדיש יתום, והאם ניתן לשכור אחר לומר קדיש על נפטרים?
ילמדנו רבינו כיצד עלינו לנהוג בדין גזיזת ציפרניים ביום חמישי עקב פסיקת הפוסקים השונים שלא לגזוז בגלל שמתחילות לצמוח ביום שבת .והאם תספורת שיער הראש דינו כן .כפי שידוע לכל כי גופו של האדם תמיד הוא עובד ואינו מפסיק מליצור את הלך החיים . ומאי נפקא מינא לעינין זה? ואולי יש בימינו תשובה מדעית לנושא זה .
שלום לכבוד הרב,
אני מבקש את סליחת מורי על שאני מטריחו אך חיפשתי האם נשאלו שאלות אלו באתרים שונים ולא מצאתי
1. לגבי יין לקידוש - לאחרונה הכנתי משרת צימוקים אך בני ביתי אינם אוהבים טעמה, האם ניתן לקדש על מיץ ענבים ואם כן של איזו חברה מורי ממליץ?
2. לגבי קירית שמע - באיזו צורה מנהגינו לכסות את העיניים בקריאת הפסוק הראשון, האם מנהגינו לנשק התפילין שקורא "והיו לטוטפות...", מתי מנהגינו לנשק הציצית בפרשת ציצית?
3. לגבי תפילה בבמה - האם ניתן לשמש כש"ץ בבמה הגבוה כ-20 ס"מ אך מוקפת בגדרות מעל 80 ס"מ עם פתחי כניסה ויציאה מהצדדים?
היש הבדל בדין סעודה בערב שבת שנמשכת לתוך השבת לבין סעודה שלישית שנמשכת למוצ"ש?
מה הדין אם ישבו למסיבת שתיה שנמשכה למוצ"ש, האם יפסיקו להבדלה ואח"כ יחזרו לישיבתם?
היש הבדל בדין בין מי שמדקדק על כוס של ברהמ"ז לבין מי שלא מדקדק על זה?
האם יש כלל מקום לברך ברכה זו או לפחות בלי שם ומלכות?
מה מקור ברכה זו שלא הוזכרה בתלמוד ובפוסקים? מדוע אין פוסקים הלכה מדברי אגדה?
כשמברכים על כוס יין אחת לצורך ברהמ"ז וגם ל"שבע ברכות", האם נוגד הכלל: "אין עושין את המצוות חבילות חבילות"?
מדוע הספרדים נוהגים כיום בשתי כוסות כאשכנזים בניגוד לשיטת מרן והרמב"ם?
מהי סיבת השינוי במיקום ברכת הגפן ש"בשבע ברכות" היא הראשונה ואילו בברהמ"ז היא האחרונה?
