שלום הרב
הרמב"ם במורה מדבר על אנשים שאי אפשר להיות שלם. לדוגמא איש שחם מאוד. למדתי שאיש כזאת אי אפשר לקבל צורה של דעת. האם מותר להיות רחמים לאנשים כאלו כאשר הם צריכים עזרה או אולי מקיים מה שתלמוד אומר "שאסור להיות רחמן למי שאין בו דעת"
לק"י
שלום רב לכבוד הרב.
ברצוני לשאול אודות הנאמר בהקדמת המורה לרמב"ם
באומרו שם"...לפי הסבה השישית. וכך ימצא במדרשות ובהגדות... כפי הסבה הזו, ולפיכך אומרים אין מקשין.."
א. כיצד מסבירים הסתירות?
ב. מדוע הן קיימות?
ג. כיצד הינן מתקיימות בדברי קבלה?
ד. האם ישנן דברי קבלה אשר יסודותן בהשקפה? ואם כן סתרי אהדדי?!
ה. הדברי הגדה נכללין באשר קבלנו בסיני(שהרי אינן פירוש המצווה. או שמא הינן כן פירוש המצווה
בצד ההשקפתי שבמצווה?) או שהינן משלים בהן המחישו לנו חכמים השגתן אשר קיבלו בקבלה והמשלים נתחדשו לפי הבנת התלמיד?
