- התמודדות ההלכה עם בעיות חברתיות חדשות (בדגש על בעיית העגונות): הדובר מתאר מקרה של רב אמריקאי (שכעת פועל גם בישראל) שחיבר קונטרס עם הצעות הלכתיות שונות למציאת פתרונות לבעיית העגונות, כגון שימוש בתנאים בקידושין. הדובר מציין שהרב פנה אליו בבקשה לקבל את חוות דעתו ולסייע בהצגת הקונטרס לגדולי ישראל.
- הביקורת על פתרונות "רדיקליים": הדובר מציין שהוא אמר לרב ש"הרבנים לא אוהבים פתרונות רדיקליים הרבנים אוהבים פתרונות מעשים לא רדיקליים כי אז זה כבר מתחקך עם רפורמה, עם שינויים כאילו בהלכה."
- הספקנות לגבי קבלת הקונטרס: הדובר מביע ספקנות לגבי סיכויי הקונטרס להתקבל על ידי גדולי ישראל, אך נעתר לבקשת הרב לסייע.
- פגישות עם גדולי ישראל ותגובותיהם: הדובר מתאר סדרה של פגישות עם רבנים חשובים (ביניהם הרב מרדכי אליהו, הרב שפירא והרב יוסף). הוא מתאר את קבלת הפנים ואת תגובותיהם השונות, שלרוב היו פושרות או שליליות. לדוגמה, על תגובתו של אחד הרבנים הוא אומר: "לקח את הקונטרס שם הנימוס עיף בבת ככה עושה גם ככה לא עושה ככה אני כבר יודע שלא." ובהמשך הוא מצטט את הרב שאמר: "אין שומעים לכבודו משל למה הדבר גומר."
- ביקורת על גישה שמרנית בהלכה וחוסר נכונות לשנות הלכות גם כשאינן עומדות במבחן המציאות: הדובר מציג עמדה ביקורתית כלפי דבקות יתר בהלכות קיימות, גם כאשר הן נראות לא מתאימות או יוצרות בעיות. הוא משתמש במשל על הכביש והגשר כדי להמחיש את טענתו.
- משל הכביש והאשפה: הרב משתמש במשל על כביש סלול שעליו השליכו אנשים אשפה עד שנוצרה גבעה, ובמקום לפנות את האשפה, החליטו חכמים לבנות גשר. כשגם על הגשר הצטברה אשפה, הציעו לבנות גשר נוסף. מוסר ההשכל, לפי הדובר, הוא שבמקום לחפש פתרונות עוקפים ("גשרים"), יש לטפל בשורש הבעיה ("לפנות את האשפה מהכביש הראשי").
- יישום המשל על בעיית העגונות: הדובר מקשר את המשל לבעיית העגונות, וטוען שבמקום לחפש פתרונות נקודתיים ("תנאים ותנאים"), יש לפנות אל "אלה שפסקו את ההלכות הגורמות לעגונים" ולנסות לשנות את שורש הבעיה.
- ביקורת על דבקות בפסיקות עבר: הדובר מבקר את הגישה ש"בגלל שהרשבא אמר אז כבר עושים חילוק חילוקים זה צורק גוף זה ככה זה פמציאות מתחילה מתחילה עם כל זה לא עומד בחציאות." הוא טוען שיש לבחון הלכות לא רק על סמך הסמכות שאמרה אותן, אלא גם על פי מידת התאמתן למציאות. הוא שואל: "במקום שיגידו רק רגע זה לא עומד במבחן הרעיון מה אתה אומר לא לתקן את לא לבנות את בית כנסת בחול המועד בגלל שזה לא צורך הגוף מי אמר לך שצורקי רבים זה צורקי הגוף מי אמר בוא נבדוק את כל צורקי רבים שנמנו אבל הרשבא אמר אם הרשבא אמר אתה יכול להגיד אחרת אין לזוז."
- דוגמאות נוספות מההלכה: הדובר מביא דוגמאות נוספות מההלכה בחול המועד, כמו הקדשות, הוצאת שלוחי בית דין להפקיר כלאיים, פדיון שבויים וערכים, שריפת הפרה אדומה, עריפת עגלה ארופה וטהרת מצורע, ושואל מדוע פעולות אלו מותרות בחול המועד אם הן לא "צורכי גוף". הוא מצטט את "רבנו" (כנראה הרמב"ם) שטען ש"צורקי רבים לא נכנסו לאיסור נקודה לא נסו לאיסור", וטוען שההלכה כיום צמצמה את ההגדרה הזו שלא בצדק. הוא מסכם: "אז מתי רבותיי מתי רבותיי צריך לציין את הסיב מחדשח בפסח לא בפסח כדי שיפרשו מים הכהנים זה צורך המועד זה לא צורך המועד זה צורך תמידי לכל הקיץ שכל אלו כצורקי רבים הם ברור לא רק צורקי רבים כצורקי רבים רבנו פתח את היריעה וכולי כן זה."
בסיום דבריו, הדובר חוזר לנושא הפתרונות הרדיקליים ואומר: "זה רבותיי כשאנחנו מדברים על פת פתרונות רדיקליים. כשרוצים לפתור פתרונות רדיקלים אין אין להם פתרון." נראה שהוא מתכוון לכך שההתנגדות לשינויים משמעותיים בהלכה היא חזקה מאוד.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
האם מותר בשבת להתכסות במפת נילון כהגנה מפני הגשמים?
מגבעת ששוליה ברוחב טפח, האם מותר לחבשה בשבת או שיש חשש לאיסור עשיית אהל עראי?
עלייה לקברי צדיקים + עמידה בקריאת ס"ת
1 לגבי העליה לקברי צדיקים.
בכלל בנוגע לעלייה לקברי צדיקים
ומה מיוחד בהדלקת נר נשמה לצדיקים.
2 והאם יש חובה לעמוד בקריאת ספר תורה להורים ולדודים?
גיבוי דיסק
האם מותר לי לגבות תוכן של דיסק שיעורים לגוגל כשיש לי אותם על הפלאפון?
הגיבוי הוא רק בשבילי, אף אחד לא יכול לראות זאת חוץ ממני, והגיבוי הוא למקרה של אובדן שהקבצים הללו מהפלאפון..
פנאי
שלום וברכה למארי,
קיבלתי לידי ספר שיצא לאחרונה המכיל הלכות שונות ומגוונות על פני תקופה ארוכה בדברי ימי עמנו,אודות יחס ההלכה,ההשקפה, והפוסקים לניצול שעות הפנאי בכל הקשור לטיולים,ספורט,נופש,תרבות וכו'.
נראה לעניות דעתי ,כי נושא זה,כפי שציין מחבר הספר,הינו נושא חשוב מאד לימינו אלה בהם שעות הפנאי,גם אצל שומרי תורה ומצוות,הולכות ורבות,וההיצע רב ומגוון.
המחבר מצטט מקורות רבים מרבנו לכאן ולכאן;מקומות שרבנו "מחמיר" בהם (למשל הלכות תלמוד תורה) ומקומות שרבנו "מקל" בהם (למשל היחס לפעילות גופנית ב"הלכות דעות").
סוף זמן קריאת שמע
שלום הרב
מי שהולך להתפלל במניין אך תכף עובר זמן קריאת שמע מה יעשה? האם יאמר עם הברכות? ללא הברכות? (של קריאת שמע) האם צריך לומר לפני את ברכות התורה משום שזה לימוד תורה?
ואחר כך במניין מה יעשה? יקרא שוב? עם ברכות? תודה רבה
המותר לקנות במוצאי שביעית שתילים החשודים שנטעו בשנת השמיטה?
היש הבדל אם פעולת הנטיעה נעשתה בשוגג או במזיד? ואולי יותרו השתילים שהינן תוצאה של אותה פעולה אסורה? באלו תנאים יש להקל ולהתיר קניית שתילים במוצאי שביעית? האם ישתנה הדין אם ברור לכל שהמשתלה מוחזקת ע"י גורמים שנוטעים בשביעית במזיד?
מי יקדים את בר המצוה - הנולד בכ"ט באדר א' או חברו שנולד למחרת? מתי יסתיים החוזה עפ"י הלוח העברי?
בהנחה ששנת בר המצוה היא שנה פשוטה ולא מעוברת עפ"י מה נקבע מועד הבגרות לנערים (כולל השלמה למנין) - חודשים או שנה גלובלית?
כיו"ב לדיני ממונות (שכירות דירה) - מתי מסתיים החוזה עפ"י הלוח העברי?
כיו"ב לדיני אבלות - מתי מסתיימת שנת האבילות לבנים על הוריהם?
האם מותר בשבת לטבל הפת במלח?
לדעת הסוברים שיש גדר איסור עיבוד באוכלין, האם מותר בשבת למלוח ירקות לאכילה?
באלו נסיבות אסרה התורה מלאכת עיבוד בשבת?
הניתן ללמוד מדין איסור מליחת צנון בשבת ולהחילו בכל מקרה של מליחת אוכלין (ביצה, ירקות וכיו"ב)?