אחרי רבים להטות
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?
אחר שמצינו ברבנו שחולק על הגאונים בכמה מקומות וא"כ יכול ומחויב כל מעיין בסוגיא לילך אחרי מסקנותיו, שאלתי לרב האם קודם צריך מעיין זה להיות בקי בכל התלמוד ורק אחרי כן יוציא מסקנות למעשה ועד אז מחויב הוא להוראות רבו
או שמא אין צורך בבקיאות זו ואין לחכם אלא מה שעיניו רואות?
תודה לרב שליטא
שאלתך לא ברורה לי דיה.
א ככל שאין האדם יודע ש"ס ופוסקים ופסקי רבנו, לא יוכל להורות לעצמו הלכה למעשה.
ב במקרה כזה על אותו אדם לעסוק בדברי רבנו ומדבריו ידלה את ההלכות.
יש לנו כלל ״אחרי רבים להטות״ - למה כיום אנו לא משתמשים בכלל זה בנוגע למחלוקות בהלכה?
שלום וברכה
במאכלות אסורות פרק י אות ב'
מביא מארי דעת ראב"ש "שאיסור החדש אינו אלא מתבואותינו ...לא במה שאנו לוקחים מן האויב..."
ומציין כי "הרי לא חלק ר"א אלא ביחס לחו"ל ולא ביחס לשל ישראל דוקא" ,
וכמו כן אחד מחכמי תימן סובר "שיתכן שזה גם דעת רבנו" והביא ראיותיו אך דחאם "וברור שאין זה ראיה כלל"
א. האם אכן סובר מארי בדעת רבנו חדש אינו נוהג בשל גוי ,או שרק מביא ומבסס מנהג תימן
ב. מהיכן ניתן לדייק מדברי רבנו 'דאינו נוהג בשל גוי'?
שלום לכבוד הרב ,
האם יש ספר של טהרת המשפחה לפי שיטת הרמבם ?
יהודי
הועבר בכנס רבני קהילות בנושא המשפט העברי בקהילה, שהתקיים בכ"ב אלול תשע"ג 28.8.13 בנושא סמכות בתי הדין לממונות בכלל ובתי הדין לממונות הקהילתיים בפרט, בקליניקה למשפט עברי, אונ' בר אילן.
בידוע שמותר להתחיל מלאכה בע"ש והיא נמשכת מאליה לתוך השבת, ולכאורה מה נשתנו דיני מלאכת הבישול משאר המלאכות?
האם ישנן נסיבות, במיוחד ע"מ למנוע חילול שבת, להתיר הנחת התבשיל ע"ג פלטה צוננת העתידה להידלק?
מדוע כיום ישנה נטיה של הפוסקים להקל ולהתיר שימוש במנגנונים כמו שעון שבת להבדיל מהתקופות הקודמות?
מדוע כתב הרמב"ם:"אבל המוחק על מנת לקלקל-פטור" ולא כתב:"...המוחק שלא על מנת לכתוב..."?
האם קריעת אותיות נופלת בהגדרה של "המוחק על מנת לקלקל"?
מהם התמיהות על פסקיו של הרמ"א שאסר חיתוך בשבת או שבירת עוגה שחקוקים עליה אותיות?
לשיטת הרמב"ם, מדוע התירו להניח בשבת רק על המיחם ולא על הפלטה?
היש לחשוש שהחימום ע"ג מיחם מביא לאיסור "מכה בפטיש" היות ומכשיר את הפת הקפואה לאכילה?
למקפידים להניח הפת על המיחם כשהיא מכוסה במגבת או בכיסוי אחר, האם עוברים על איסור הטמנה?
היש מקום להחמיר ולהחשיבו כ"קטן" למרות הפגיעה בכבוד הבריות ועוגמת הנפש לנער בר המצווה?
כאשר מדובר בקהל עדת תימן, האם יש בחומרות שכאלו זלזול בחכמי העדה בבחינת "דור יקלל אבותיו"?
"כל המחמיר תבוא עליו ברכה", האם כך ראוי להורות בכל מקרה?
פתיחת השיעור חשיבות לימוד התורה בערב שבת. האם בני ישיבות צריכים ללמוד תורה בימי שישי?
מתוך יום עיון והקבלת פני רבו בבית כנסת "ארגון אבי דוד" ירושלים פסח התשע"ז
ב"ה זכה מכון מש"ה ור' שלום פנחס כהן לברך על המוגמר ולהוציא לאור את תמלול שיעורי הרב יוסף קאפח על הקדמת הרמב"ם למשנה. לרכישה בחנות לחצו כאן
לצפייה בדף מקורות לחצו כאן
שלום לרב
אני ראיתי בספר הכוזרי שלפי הפילוסוף המקום אליו צריך לשאוף האדם הוא "השכל הפועל".
וגם במורה הנבוכים הרמב"ם משתמש במושג "השכל הפועל" ולפעמים בידיעת המושכלות.
אשמח אם תוכל להסביר לי הגדרה בהירה של מה זה אומר "השכל הפועל" ?
ומה ההבדל בין ידיעת המושכלות ל"שכל הפועל " ?
תודה רבה
נעם
לכבוד הרב! שאלתי היא כדלקמן-כתב רבינו בהלכות אבל משה רבינו תקן להם לישראל 7ימי האבל ושבעת ימי המשתה כיצד נגדיר הלכה זו האם היא נקראת הלכה למשה מסיני או דברי סופרים וכיצד נבחין בין שתי הגדרות אלה? בברכת ברוך תהיה מכל העמים יישר כוח ושבת שלום מאת המצפה לתשובה בקרוב ולתשועה קרובה -יצחק בןשלום