טעמי מצוות
שלום רב.
כיצד נוכל להסביר לאדם המתרחק משמירת המצוות בטענה שטעמי המצוות שהבאים להרחיק את האדם מעבודה זרה אינם חשובים כלל בימינו אלה.
כיצד אפשר להסביר לו את תועלתם העכשווית ואם ישנן תועלות כאלו היום ?
תודה רבה .
כנ"ל לגבי פעולות אחרות - צביעת שיער או הזקן, מריחת קרם על הפנים וכד'?
האם בכל מקרה זה נכלל בגדר: "לא ילבש גבר שמלת אשה"?
מדוע רבינו הרמב"ם ומרן השו"ע כללו איסורים אלו במסגרת איסורי עבודה זרה?
מסמך זה מסכם את הנושאים העיקריים והרעיונות החשובים העולים מתוך הטקסט המצורף העוסק בשאלות הלכתיות הנוגעות לגילוח שיער (בפרט שיער שבין הגבות) ולשימוש בקרמים ומשחות על הפנים לגברים. הדיון נסוב בעיקר סביב האיסור התורני של "לא ילבש גבר שמלת אישה" והשלכותיו על מנהגים אלו.
נושא מרכזי: האיסור של "לא ילבש גבר שמלת אישה" והשלכותיו על טיפוח גברים
המקור מתמקד בפסוק התורה "לא ילבש גבר שמלת אישה" ומבהיר כי איסור זה אינו מתייחס רק לבגדים, אלא כולל כל קישוט או מנהג המיוחד לנשים באותו מקום. רבנו (הרמב"ם) מובא כדמות מרכזית בהבנת איסור זה, והוא מביא אותו בהלכות עבודה זרה ולא בהלכות איסורי ביאה (קדושה) בשל שני טעמים עיקריים:
גילוח שיער שבין הגבות:
על בסיס העיקרון של איסור "לא ילבש", עולה השאלה האם גילוח שיער שבין הגבות מותר לגבר. התשובה העולה מהדברים היא שאם פעולה זו נעשית לשם יופי ונוי בלבד, ובאופן המזוהה כטיפול נשי, הרי שיש בכך איסור לפחות מדרבנן (אם לא מדאורייתא, תלוי במידת הייחודיות של המנהג לנשים). לעומת זאת, אם השיער ארוך ומפריע לראייה, הרי שגילוחו מותר. * ציטוט: "אם תיקון הגבות נעשה לשם יפוי להבדיל מגבות שהשיער מאוד ארוך ומפריע לראות. אז אם באמת התיקונים האלה, הקוסמטיקה הזו ייחודית לנשים אין החנמי שעשו לגבר לפחות מדרבנן לנו כן ונראה שזה באמת רק תיקון נשים אם נעשה רק לשם נוי אבל אם זה נעשה כאמור כי זה מפריע לו לראייתו מותר"
שימוש בקרם או משחה על הפנים:
בדומה לגילוח הגבות, השימוש בקרם או משחה על הפנים לגבר נבחן על פי מטרתו ואופי השימוש:
הסרת שיער ממקומות אחרים בגוף (בית השחי ובית הערווה):
הרמב"ם בהלכות עבודה זרה מציין כי הסרת שיער משאר הגוף (כגון בית השחי ובית הערווה) אינה אסורה מהתורה אלא מדברי סופרים. האיסור מדרבנן קיים רק במקום בו מנהג זה ייחודי לנשים, "כדי שלא יתקן עצמו תיקון נשים". אולם, במקום בו גם גברים נוהגים להסיר שיער מאזורים אלו, אין איסור בדבר. מותר להעביר שיער במספריים בכל מקום.
צביעת שיער:
הטקסט מתייחס גם לאיסור צביעת שער לבן לשחור לגבר, המוגדר כאיסור תורה ("מלאכת צובע"). הרב המובא בסיפור זעם על רב שצבע את זקנו, וראה בכך לא רק בורות אלא גם הפרה של איסור "לא יעדה איש עדי אישה" מהתורה.
מיקום ההלכות בשולחן ערוך:
הטקסט מציין כי השולחן ערוך (יורה דעה סימן קפ"ב) מביא הלכות אלו בסמיכות להלכות עבודה זרה, בדומה לרמב"ם, דבר המחזק את ההבנה שהבסיס לאיסורים אלו נעוץ גם בחשש של חיקוי מנהגי עבודה זרה וטשטוש ההבדלים בין המינים שעלול להוביל להתנהגות אסורה.
סיכום:
המסמך מבהיר כי ההלכה היהודית רואה בחומרה טשטוש מכוון של ההבדלים בין המינים, בין אם בלבוש ובין אם במנהגי טיפוח. גילוח שיער שבין הגבות ושימוש בקרמים ומשחות על ידי גברים נבחנים על פי המטרה והאם הם נחשבים למנהגים נשיים ייחודיים באותו מקום. אם הפעולה נעשית לשם נוי בלבד ובאופן המזוהה עם נשים, היא אסורה לפחות מדרבנן. לעומת זאת, פעולות הנעשות לצורך רפואי, הגנה או טיפוח בסיסי שאינו ייחודי לנשים, מותרות. הבנת הטעמים לאיסור, כפי שמובאים ברמב"ם (מניעת זימה וקשר לעבודה זרה), מסייעת להבין את גבולות ההלכה בנושאים אלו
שלום רב.
כיצד נוכל להסביר לאדם המתרחק משמירת המצוות בטענה שטעמי המצוות שהבאים להרחיק את האדם מעבודה זרה אינם חשובים כלל בימינו אלה.
כיצד אפשר להסביר לו את תועלתם העכשווית ואם ישנן תועלות כאלו היום ?
תודה רבה .
שאל השואל: בשבוע האחרון נשמעים קולות חיוביים ואוהדים גם מרבנים שונים ביחס של מעבר שגרירות ארה"ב לירושלים. האם מבחינה הילכתית אין בזה איסור של "לא תחנם-לא תיתן להם חניה". מאחר ושגרירויות אלה משמשות תחת סטטוס חוקי, מיוחד למעשה כמעט ומפקיע את הריבונות של מדינת ישראל בשטחה. וכן, "לא תיתן להם חן" בנתינת יחס אוהד מידי לארה"ב ותרבותה שיש לה, והיא אחראית לקלקולים הרוחניים הנוראים שבדור.
בידוע שחכמי ישראל דחו את הבקשות בתפילת העמידה וא"כ מה מקום לבקשה זו בליל שבת?
האם כל חכמי אשכנז שמקור הפיוט מקרבם, קבלו עליהם פיוט זה או יש שהסתייגו ממנו?
כיצד התייחסו חכמי תימן לפיוט זה שחדר אליהם מאוחר יותר?
היש הבדל בדין בין פריטים שכתובים עליהם פסוקים לבין אלו שכתובים עליהם שמות מלאכים וכיו"ב ומה דינם של היצרנים?
מהי מידת אחריותו של הסוחר למכשול העלול להגרם בכניסה של רוכש התכשיט למקומות המטונפים?
האם בשימוש בקמיעים כעין אלו לרפואה יש חשש ל"קיצורי דרך" להשפיע על ה' תוך ויתור על מסלול החזרה בתשובה?
מהם הגדרים של פרהסיא, האם דווקא לעיני עשרה מישראל או שמספיק שידוע ומפורסם הדבר?
האם ההתייחסות החמורה לאותו אדם תלוי בכמות הפעמים שעבר העבירה או אולי תלוי בחומרת העבירה דאורייתא או דרבנן?
ומה עם מחלל שבת לתיאבון? דהיינו, אינו מנאץ אלא מוטעה בעולם המושגים שלו האם גם אליו נתייחס בחומרה כגוי לכל דבר?
כיצד מתייחסת ההלכה לתופעת עלייה לקבר רשב"י בל"ג לעומר לאור איסור הקמת מצבה ודורש אל המתים?
האם הקמת מצבה להנצחת חללים בכלל איסור זה?
האם איסור הקמת המצבה הינו דווקא בגלל עבודה דתית כמו הקרבת קרבנות וכד'?
באלו תנאים ומהן הדרישות ההלכתיות כאשר עולים לקברי צדיקים?
לכבוד הרב שלום וברכה תנ"ך שהוציאוהו לאור יחד עם הברית החדשה, מה דינו? תנ"ך כנ"ל שחתכו את הברית החדשה ממנו, מה דינו?
בתודה ובברכה
שלום לכבוד הרב
רציתי לדעת היכן מותר לגלח בסכין לדעת רבינו אני לדוגמא מגלח באיזור הגרון זה מותר או לא?
תודה מראש
לכבוד הרב הרמב"ם כותב בהלכות ע"ז פד הו והיאך דין עיר הנדחת. בזמן שתהיה ראויה להעשות עיר הנדחת. בית דין הגדול שולחין ודורשין וחוקרין עד שידעו בראיה ברורה שהודחה כל העיר או רובה.
1) מדוע דין עיר הנידחת כך הוא? והרי כתב הרמב"ם - פו ה"ב: ויהיו המודחין ממאה ועד רובו של שבט. אבל אם הודח רובו של שבט דנין אותם כיחידים?
תודה לכבוד התורה