משקפיים שנתפרקו ביום השבת, האם החלקים מותרים בטלטול?

שאל השואל, משקפיים שנתפרקו ביום שבת, האם מותר לו לטלטל את חלקיהם או שאסור לו לטלטל את חלקיהם? והתשובה, כל חלק שעדיין ראוי לשימוש כלשהו, מותר לטלטלו בשבת. עכשיו, לגבי עצמה של ההלכה, אנחנו צריכים לדעת שהכלי בתור כלי הוא מותר בטלטול. ובמשנה במסכת שבת נשנו שתי משניות חשובות לדידנו. הראשונה בפרק 17 אומרת כל הכלים נטלין בשבת ודלטותיהן אמהן. אף על פי שנתפרקו בשבת. אינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מנמוכן. כלומר אם דלת של בית נתפרקה היא אסורה בטלטול אבל דלק של ארגז מותר לטלטל כיוון שהוא חלק מכלי ומותר לטלטל את אותו חלק של כלי כל עוד הוא ראוי לשימוש כלשהוא רבנו אומר תיקונו כלומר פירוש המשנה הוא אומר התיקון של המשנה הזו אף על פי שנתפרקו בחול נטלים בשבת ואינן דומין לדלתות הבית שאם נתפרקו אסור לטלטלן ואפילו נתפרקו בשבת לפי שאין הכוונה בהן לטלטלן ולעבירן ממקום למקום ולא נעשו לכך זה ביחס לבית אבל מה אבל כלים עצמם ארגזים ארונות שלחנות כי הרי הם נועדו לטלטול ולכן אם הם נתפרקו כל עוד יש בהם שימוש באותם חלקים כל שימוש לא דווקא מאין מלאכתן אלא מעין מלאכה מותר לטלטלם שערי רבנו שערי המשנה אומרת בפרק 17 הלכה ה כל הכלים הנטלים בשבת שבריהן נטלים ובלבד ש עוסין מעין מלאכה לא כתוב מאין מלאכתן מעין מלאכה שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית. הרי מה נועד הערבה? לעשות לישה ערבה נשברה ביום שבת מותר לטלטל את השברים כי את השבר הזה אפשר לכסות פי חבית. אי אפשר ללוש בתוך השבר. זה לא מעין מלאכתן אלא מעין מלאכה. לחסות פי החבית. מספיק באפשרות השימוש הזו כדי להתיר את הטלטול ושל זכוכית לחסות בהן את פח רבי יהודה אומר ובלבד שהוא עוסין מאין מלאכתן אבל אין הלכה כ רבי יהודה שמחמיר ואומר שמותל לטלטל שבר של כלי רק אם הוא עדיין ראוי לעשות מעין המלאכה הבסיסית התכלית של הכלי עצמו אלא הלכה כחכמים מאין לכה כל שימוש שברי ערבה לצוק לתוך המקפה ושל זכוכית לצוק לתוכן שמן ורבנו אומר אה ואין הלכה כרבי יהודה ובהלכה אומר רבנו בפרק 25 מהלכות שבת הלכה יב כל הכלים הנטלים בשבת שנתפרקו דלתותיהם כגון דלתות תיבה ומגדל בין שנתפרקו בשבת בין שנתפרקו קודם השבת מותר לטלטל אותן דלתות וכן כל הכלים הנטלים בשבת שנשברו בין קודם שבת בין בשבת שברהן נטלין והוא שיו עושים מעין מלאכה ומורי כבר מדייק ואומר שכאן נאמר מאין מלאכה ולא מאין מלאכתן כמו חכמים ולא כמו רבי יהודה כל שימוש שהוא כיצד שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפח וכן כל כיוצא בזה אבל אם אין השברים ראויין למלאכה כלל אסור לטלטלן. ואותו דבר גם כן מרן פסק בשולחן ערוך לפי אותו עיקרון. הנה מרן כותב בשולחן ערוך בסימן שח אור החיים סעיף וכלים אה שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהן ובלבד שיהיו ראויים לשום מלאכה לא מעין מלאכתן שום מלאכה לאיזשהו איזשהיא מלאכה כגון שברי ערבה לכסות בה אחבית ושברי זכוכית לחסות בה פח אבל אם אינם ראויים לשום מלאכה לא ואם נשברו באופן שיכולים להזיק למשל ניתן דוגמה עם המשקפיים העדשה נפלה ונשברה העדשה ברור שהיא כבר לא ראויה לשום מלאכה ומבחינה עקרונית הם מוקצה אבל כיוון שזה שברי זכוכית ואם הם נפלו במקום מקום כזה שילדים או אנשים יכולים להנזק מהן מטלטלים אותם כדי לסלק את ההזק מהרבים אבל ברמה העקרונית אם הם נשברו במקום כזה שבני אדם לא מסתובבים הואיל בשברי זכוכית כבר לא ראויים לשום מלאכה אזי אסור לטלטלם ממקומם מה שאין כן עדשה שנתפרקה והיא שלמה מותר לטלטל אותה או ידית של המשקפיים שנתפרקה והיא שלמה מותר לטלטל אותה. יש מחמירים ואומרים שלגבי חלק של כלי הוא צריך מותר לטלטל אותו רק אם הוא ראוי לעשות מעין מעין מעין מלאכתן מלאכתו של הכלי העיקרי. אבל דברי פשת דברי רבנו פשת דברי מרן אינם כאלה וזה גם המשנה כפי שראינו אלא כל שיכול לעשות בו איזשהי מלאכה מותר. ולכן משקפיים שנתפרקו כל שראויים לשימוש כלשהו מותר לטלטלן בשבת. וזוהי התשובה לשואל. וכאן המקום להעיר שבחס להחזרת החלק עם ידית של דלת בית נתפרקה אם דרכה להיות מחוברת מוברגת לא יוצאת אזי כיוון שיצאה אסור להוציא להחזיר אותה ואסור גם לטלטל אותה כיוון שהיא מוקצא כמו ה הדלת העיקרית עצמה, דלת בית, שנעקרת מן הבית, יש לה תורת מוקצה ואסור לטלטל אותה. אבל ידית של ארון מתלטל, לא ארון מחובר לקיר, מובר לקיר, אלא ארון המתטלטל ידית אשר נעקרה. מותר לטלטל את הידית. כיוון שהכל הכלי עצמו מותר בטלטול, גם חלקו, גם האיבר שלו מותר בטלטול כשהוא נתפרק ולעוד אלא יכול להיות שאפילו מותר להחזירו למקום בפרק 22 מהלכות שבת נאמר בפרק בהלכה כה התוקע חייב לשום בונה לפי כך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין אותם לא מחזירין גזרה שמיתקע אבל דלת שידת תיבה ומגדל הושאר דלתות הכלים נוטלין ולא מחזירים ואם נשמת סיר התחתון שלהן דוחקין אותו למקומו ובמקדש מחזירין אותו אבל כלומר הנה בכלים דלת של שידת תיבה ומגדל שמטלטל אם הוא נשמט ממקומו ואם נשמט צעיר התחתון שלהם דוחקין אותו למקומו ובמקדש מחזירין אותו רגיל אבל סיר העליון שנשמעת אסור להחזירו בכל מקום גזרה שמה יתקע זה דווקא בנסיבות שיש חשש שמה יתקע. אבל כשאין חשש שמה יתקע, למשל אם יש את עדשה שיצאה ואני מחזיר אותה למקום ואין חשש שמה יתקע, זה דבר פשוט מכניס, מוציא ואין אין שום חשש שמה יתקע. לכאורה מותר. אותו דבר גם כן ידית שהבורג התרופף והידית של המשקפיים. ועכשיו נשמת הידי מותר לי להבריג אלא אם כן יש חשש שמה הוא יבריג בחוזקה אבל בדרך כלל אין חשש כזה שהרי יש לנו כלל אין בניין וסתירה בכלים המשנה השמירת שבת כלחתה אומר בפר בחלק א' פרק טו הלכה עזכוכית שנפלה מן המשקפיים אסור להחזירה ל קומה משום שיש בזה משום תיקון כלי אבל הזכוכית עצמה אינה מוקצת גם אסור ליישר את המותות של המשקפיים ובכן לכאורה הוא לא מתיר להחזיר עדשה אבל נוכל לומר בצורה כזו החזרת הידית היא מותרת מדוע מה נותן למשקפיים של של כלי כלי שמאפשר ראייה ראייה בו ברגע שיש עדיין עדשות עדיין הוא ראוי לראיע יחזיק אותם בידו ויראה אבל אם אני אם יוצאת העדשה עכשיו הכלי הזה לא שווה כלום ועל ידי העדשה אני יוצר כלי מה שאמרו אין בניין או סתירה בכלים הנמלא שהוא לא מייצר את הכלי ביום ביום שבת אבל אם הוא מרכיב את חלקי הכלי מותר אבל בתנאי שיש לכלי שם של כלי כך יוצא מהמשנה רואה יסוד מהשמירת שבת יסוד שיכול להיות שגם אנחנו נסכים לו אבל הידית של המשקפיים הרי המשקפיים שלעדה ידית הם כלית הם נועדו לראייה והם משומשים לראייה ולכן קיימת אפשרות שמותר להחזיר את הידית למקומה מה שאין כן העדשה שיכול להיות שאסור על פי מה שאמר השמירת שבת כחתה כך יוצא שבעצם החזרת ידית של אהרון תלטל מותר בשבת שהרי אין גזרה שמה יתקע וגם זה כלי שמותר בטלטול על חלקיו כולו או על חלקו ואין בניין סתירה בכלים ושם של אהרון יש שם של אהרון גם בלעדה הידית אבל א לעומת זאת משקפיים שיצאה העדשה לכאורה אין עליה שם של כלי ואם מחזיר את העדשה אולי הוא יוצר שם של כלי וזה אסור אבל החזרת האיבר דה הידית של ה של המשקפיים יכול להיות שזה מותר כי כאמור אין בניין אוסתירה בכלים רבי חגן בעיה שלגן מונה