משקפיים שנתפרקו ביום השבת, האם החלקים מותרים בטלטול?

תמצית נושאים ורעיונות מרכזיים מתוך הטקסט המודבק

מסמך זה מסכם את הנושאים והרעיונות המרכזיים העולים מתוך הטקסט המודבק, העוסק בדיני טלטול חלקי כלים שנשברו או התפרקו בשבת, בדגש על משקפיים.

נושא מרכזי: דין טלטול חלקי כלי בשבת

השאלה המרכזית שנידונה היא האם מותר לטלטל בשבת חלקי כלי שנשבר או התפרק. התשובה העולה מהמקורות היא שכל חלק שעדיין ראוי לשימוש כלשהו, מותר לטלטלו בשבת.

• העיקרון הבסיסי: כלי המותר בטלטול בשבת, גם חלקיו מותרים בטלטול כל עוד הם ראויים לשימוש כלשהו.
• "והתשובה, כל חלק שעדיין ראוי לשימוש כלשהו, מותר לטלטלו בשבת."
• "כלומר אם דלת של בית נתפרקה היא אסורה בטלטול אבל דלק של ארגז מותר לטלטל כיוון שהוא חלק מכלי ומותר לטלטל את אותו חלק של כלי כל עוד הוא ראוי לשימוש כלשהוא"
• הבחנה בין חלקי כלי לחלקי מבנה: דלת של בית שהתפרקה אסורה בטלטול מכיוון שאינה מיועדת לטלטול, בניגוד לחלקי כלי כמו דלת של ארגז שמותרים בטלטול כי הכלי עצמו מיועד לטלטול.
• "אינן דומין לדלתות הבית לפי שאינן מנמוכן. כלומר אם דלת של בית נתפרקה היא אסורה בטלטול אבל דלק של ארגז מותר לטלטל כיוון שהוא חלק מכלי..."
• שימוש 'מעין מלאכה': כדי להתיר טלטול של שבר כלי, די בכך שהשבר ראוי לשימוש כלשהו, אפילו שאינו קשור למלאכה המקורית של הכלי.
• "כל הכלים הנטלים בשבת שבריהן נטלים ובלבד ש עוסין מעין מלאכה לא כתוב מאין מלאכתן מעין מלאכה שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית."
• "ולא כמו רבי יהודה כל שימוש שהוא כיצד שברי ערבה לכסות בהן את פי החבית שברי זכוכית לכסות בהן את פי הפח"
• דעת רבי יהודה: רבי יהודה מחמיר וסובר שרק שבר כלי שעדיין ראוי לעשות בו 'מעין מלאכתו' של הכלי עצמו מותר בטלטול, אך ההלכה אינה כמותו.
• "רבי יהודה אומר ובלבד שהוא עוסין מאין מלאכתן אבל אין הלכה כ רבי יהודה שמחמיר ואומר שמותל לטלטל שבר של כלי רק אם הוא עדיין ראוי לעשות מעין המלאכה הבסיסית התכלית של הכלי עצמו"
• פסקי הלכה: גם רבנו (הרמב"ם) וגם מרן (השולחן ערוך) פסקו כדעת החכמים, שמותר לטלטל שברי כלי אם הם ראויים ל"שום מלאכה".
• "ובהלכה אומר רבנו בפרק 25 מהלכות שבת הלכה יב כל הכלים הנטלים בשבת שנתפרקו דלתותיהם... מותר לטלטל אותן דלתות... והוא שיו עושים מעין מלאכה ומורי כבר מדייק ואומר שכאן נאמר מאין מלאכה ולא מאין מלאכתן כמו חכמים ולא כמו רבי יהודה כל שימוש שהוא"
• "הנה מרן כותב בשולחן ערוך בסימן שח אור החיים סעיף וכלים אה שנשברו אפילו בשבת מותר לטלטל שבריהן ובלבד שיהיו ראויים לשום מלאכה לא מעין מלאכתן שום מלאכה לאיזשהו איזשהיא מלאכה"
• סילוק נזק: אם שברי כלי עלולים להזיק (כגון שברי זכוכית במקום הומה אדם), מותר לטלטלם כדי לסלק את הנזק, גם אם אינם ראויים לשימוש אחר.
• "ואם נשברו באופן שיכולים להזיק למשל ניתן דוגמה עם המשקפיים העדשה נפלה ונשברה העדשה ברור שהיא כבר לא ראויה לשום מלאכה ומבחינה עקרונית הם מוקצה אבל כיוון שזה שברי זכוכית ואם הם נפלו במקום מקום כזה שילדים או אנשים יכולים להנזק מהן מטלטלים אותם כדי לסלק את ההזק מהרבים"

דין משקפיים שהתפרקו בשבת - יישום העקרונות

השאלה הספציפית של השואל היא לגבי משקפיים שהתפרקו בשבת.

• חלקים ראויים לשימוש: כל חלק מהמשקפיים שעדיין ראוי לשימוש כלשהו (כגון מסגרת שלמה, ידית שלמה, או אפילו עדשה שלמה אם ניתן להשתמש בה למשהו) מותר בטלטול.
• "ולכן משקפיים שנתפרקו כל שראויים לשימוש כלשהו מותר לטלטלן בשבת. וזוהי התשובה לשואל."
• "מה שאין כן עדשה שנתפרקה והיא שלמה מותר לטלטל אותה או ידית של המשקפיים שנתפרקה והיא שלמה מותר לטלטל אותה."
• עדשה שבורה: עדשה שנפלה ונשברה אינה ראויה לשום שימוש ולכן באופן עקרוני היא מוקצה ואסור לטלטלה במקום שאין בו סכנה.
• "העדשה נפלה ונשברה העדשה ברור שהיא כבר לא ראויה לשום מלאכה ומבחינה עקרונית הם מוקצה"
• החזרת חלקים למקומם ('בניין וסתירה בכלים'):ידית של משקפיים: ייתכן שמותר להחזיר ידית שהתרופפה למקומה, מכיוון שאין בזה איסור 'בניין וסתירה בכלים' (יצירה או הריסה של כלי) כל עוד נשאר למשקפיים שם של כלי בלעדי הידית.
• "ובכן לכאורה הוא לא מתיר להחזיר עדשה אבל נוכל לומר בצורה כזו החזרת הידית היא מותרת מדוע מה נותן למשקפיים של של כלי כלי שמאפשר ראייה ראייה בו ברגע שיש עדיין עדשות עדיין הוא ראוי לראיע יחזיק אותם בידו ויראה אבל אם אני אם יוצאת העדשה עכשיו הכלי הזה לא שווה כלום ועל ידי העדשה אני יוצר כלי מה שאמרו אין בניין או סתירה בכלים הנמלא שהוא לא מייצר את הכלי ביום ביום שבת אבל אם הוא מרכיב את חלקי הכלי מותר אבל בתנאי שיש לכלי שם של כלי"
• "אבל הידית של המשקפיים הרי המשקפיים שלעדה ידית הם כלית הם נועדו לראייה והם משומשים לראייה ולכן קיימת אפשרות שמותר להחזיר את הידית למקומה"
• עדשה של משקפיים: החזרת עדשה שנפלה עלולה להיות אסורה משום 'תיקון כלי' או משום שבהחזרתה נוצר כלי שלא היה קיים בלעדיה (אם המשקפיים ללא עדשה אינן נחשבות כלי).
• "השמירת שבת כלחתה אומר בפר בחלק א' פרק טו הלכה עזכוכית שנפלה מן המשקפיים אסור להחזירה ל קומה משום שיש בזה משום תיקון כלי אבל הזכוכית עצמה אינה מוקצת גם אסור ליישר את המותות של המשקפיים"
• "לעומת זאת משקפיים שיצאה העדשה לכאורה אין עליה שם של כלי ואם מחזיר את העדשה אולי הוא יוצר שם של כלי וזה אסור"
• החזרת ידית של ארון: מותר להחזיר ידית של ארון מתלטל שהתפרקה, כיוון שהארון עצמו מותר בטלטול ואין חשש לאיסור 'מיתקע' (חיבור קבוע).
• "אבל ידית של ארון מתלטל, לא ארון מחובר לקיר, מובר לקיר, אלא ארון המתטלטל ידית אשר נעקרה. מותר לטלטל את הידית. כיוון שהכל הכלי עצמו מותר בטלטול, גם חלקו, גם האיבר שלו מותר בטלטול כשהוא נתפרק ולעוד אלא יכול להיות שאפילו מותר להחזירו למקום"
• "כך יוצא שבעצם החזרת ידית של אהרון תלטל מותר בשבת שהרי אין גזרה שמה יתקע וגם זה כלי שמותר בטלטול על חלקיו כולו או על חלקו ואין בניין סתירה בכלים ושם של אהרון יש שם של אהרון גם בלעדה הידית"
• השוואה לדלתות: קיימת הבחנה בין החזרת דלת של בית (אסור משום חשש 'מיתקע' או דין מוקצה) לבין דלת של שידה או ארון (מותר לטלטל ולא תמיד מותר להחזיר).
• "לפי כך כל הדלתות המחוברות לקרקע לא נוטלין אותם לא מחזירין גזרה שמיתקע אבל דלת שידת תיבה ומגדל הושאר דלתות הכלים נוטלין ולא מחזירים ואם נשמת סיר התחתון שלהן דוחקין אותו למקומו"

נקודות חשובות נוספות:

• קיימת מחלוקת לגבי החזרת חלקים למקומם, הנובעת מהחשש לאיסורי 'תיקון כלי' ו'בניין וסתירה בכלים'.
• ההלכה מקילה יותר בטלטול חלקים מאשר בהחזרתם למקומם.
• ההיתר לטלטל מותנה בכך שהחלק עדיין ראוי לשימוש כלשהו.

לסיכום, הטקסט מבהיר את הדין של טלטול חלקי כלי שנשבר או התפרק בשבת, תוך דגש על כך שכל חלק הראוי לשימוש מותר בטלטול. בנוגע למשקפיים, מותר לטלטל חלקים שלמים, אך ישנה מחלוקת לגבי החזרתם, במיוחד עדשה שנפלה, מחשש לאיסורי תיקון כלי ויצירת כלי חדש. החזרת ידית עשויה להיות מותרת יותר, בדומה לידית של ארון מתלטל