האם מותר להציג דעה הלכתית כאילו היא נאמרה ע"י גדול פוסקי ההלכה?

שאל השואל ואמר האם מותר לו להציג את הדעה ההלכתית של רבו שהוא לא רב מפורסם אבל הוא תלמיד חכמים הוא מורה הוראה אבל איננו מפורסם להציג את דעת רבו בדעה של אישיות רבנית גדולה ומפורסמת אף שאותה אישות רבנית לא אמרה כך לא אמרה אחרת או האם מותר לו להציג את דעתו שלו אשר הוא חושש שמה אולי היא לא תתקבל ומציג אותה כאילו היא הייתה בשל רב גדול שדבריו בדרך כלל מקובלים וסומכים עליהם. והתשובה לא. א' יש כאן בזה שקר והונאה. ב' יש בזה שיבוש האפשרויות לדון ולשקול בחובד ראש. נכון מאוד שאין שומע לא לעומר אלא למאמר. אבל בעוונותינו המרובים לא כולם הולכים לאורו של כלל אמיתי זה והרבה פעמים דנים על פי העומר ולא על פי המאמר. ולכן כל זמן שהבריות כך מתנהלים ואפילו בטעות אסור לי לשבש אותם. זאת ועוד יש פעמים שיש כללים איך לפסוק את ההלכה במצב של ספק ועל ידי שמשנים מי אמר מה עלולים לגרום לשיבוש בכללי הכראת הלכה אנחנו מוצאים בתורה בפרשת שופטים לא תשיג גבול רעך אשר גבלו ראשונים בנחלתך אשר תנחל בארץ אשר השם אלוהיך נותן לך לרשתה פש שפשוטם פשוטו של מקרא זה מכוון למשיגי גבול מבחינת נשית קרקעית בארץ הקודש שהאדם אשר משיג גבול ומשתלט על אדמות שלא שייכות לו עובר מלבד על גזרה גם על לא תשיג בורעך אשר גבלו ראשונים אשר תנחל בארץ אשר השם אלוהיך נותן לך שח וזהו דין מיוחד בארץ הקודש למרות שמה ליהם מלעתם מה לי השגת גבול בחוץ הארץ מלי השגת גבול בארץ בכל מקרה זה אסור מדין גזל אבל בארץ הקודש אשאנחנו חייבים להתנהג ברמת קדושה יותר גבוהה אז יש בזה עוד לו לא תשיג גבוראך אשר גבלו ראשונים בנחרתך אשר תנחל בארץ זהו פשוטו של מקרא ואלה הם הדינים הבסיסיים שלמדו מפסוק זה אבל חכמי ישראל בספרה זה לא סתם במדרשי אגדה אלא ספרי הוא מדרש מדרש הלכה נכון שיש גם בספרי אגדה אבל לדע שבדרך כלל הוא מדרש הלכה והנה אנחנו מוצאים בספרי על על שופטים נאמר אל תשאג גבול עולם מנין למחליף דברי רבי אליעזר ודברי רבי יהושע ודברי רבי יהושע ודברי רבי אליעזר לומר על טהור טמא ועל טמא טהור שהוא עובר בלא תעשה תלמוד לומר לא תשיג גבול רעך גבול עולם מנען עד כאן אז הנה ככן מן הספרי משמע שמעבר לאיסור של השגת גבול נכסית יש מה שנקרא השגת גבול רוחנית בכך שהוא מציג את דברי רבי אליעזר בשם רבי יהושע או דברי רבי יהושע בשם רבי אליעזר וזה דבר שהוא אסור ומפרש התורה והמצווה של המלבין על ספרי שרבי אליעזר ובית שמאי תורתם והלכותיהם הם קבועים בעולם העליון לא בעולם הזה ועל זה אמר לא תספיק גבול עולם להחליף תורת עולם בעולם אחר ויש לומר שסמכו שני הדרושים על מה שנכפל זה גם במשלה וצמחו בדרך הסמחתא על הקובר אה על המוכר קבר אבותיו וכולי. על כל פנים אה המלבין כאילו אומר לכל חכם יש גבול שמיימי גבול עולם מבחינת טיח טחום השגותיו או ענייניו הרוחניים ואין להשיג את הגבול. זאת אומרת הגות א המלבים מתייחס לזה בטורה סגת גבול רוחנית אבל אז לכאורה למה הוא מדבר על רבי אליעזר לשם רבי יהושע ורבי יהושע בשם רבי אליעזר הרי הוא יכל לומר שאסור לאדם להשתמש בדעות של אחרים ו זאת אומרת ולומר זה בשמו או שלא יאמר דברים שלו בשם דברים של גאוני עולם כדי לקדם את הדברים שלו ואז לכאורה זה נכנס לגדר של השגת גבול רוחנית. אומר התורה פנימה בהקשר הזה הוא אומר אה הגרא גורס כאן הפסוק לא תשיג גבול עולם ולדעת אותו הספרי כאן משום דיירים משום השגת גבול ובאור העניין נראה משום דל כל תנה או אמורה קבעה הגמרא כללים בהלכות. כלומר, בעוד שהמלבים התייחס לעצם ההשגה, השגת הגבול הנכסית הרוחנית, יש כאילו תחומים שמימיים על כל מה שיש לכל אדם ואדם. כאן הוא מתייחס אל הפן שהוא מהווה כאילו בלבול מער של ההלכות כמו בית שמאי ובית הלל הלכה כמו בית הלל וכןברא רבי יוחנן רשלקיש רבי אליעזר רבי יהושע וכדומה ואם כן זה המחליף דברי בית שמאי לבית הלל ודברי בית הלל בית שמאי וקובע לבי זה הלכה כבית הלל שהם באמת דברי בית שמאי אם כן הוא משיג גבול עולם שנקבעו בהלכות עולם כלומר הוא משבש את המערכות ההלכתיות בגלל זה יוצא איפה ש בעצם אסור לאדם להחליף א שם בשם. כיוון אם באנו מדין השגת גבול רוחנית נחסית כמו שהמלבים אומר אם באנו מדין הבלבול והתעיה בהכראות ההלכה בין כך ובין כך רבנו לא מנע את זה בכלל הדינים אפשר שרבנו רואה בזה שני דברים א' דברים מוסריים או דברים שבל הכי אסורים על ידי יסורים אחרים כי אם למשל אדם מציג את דעתו בשם דעת הרב יוסף הרי זה הונאה זה הצגה לא נכונה של דברים זה כבר לו בפני עצמו מה לעניינים רוחניים מה לענינים לא רוחניים. הרי זה עניין של שקר וזה לא בפני עצמו. אין צורך בלא תשיג כלב נוסף אלא הוא כבר כלול בתוך הייסורים הקיימים. ואולי זה הסיבה שרבנו לא הביא את המדרש הזה. כי יכול להיות שהמדרש הזה לא התכוון לומר שיש בזה באמת גדר ש של השגת גבול, אלא לחזק יותר את הייסורים הקיימים, גניבה, שקר, לחזק את זה עוד גם בדרוש של השגת גבול עולם, השגת גבול רוחנית. הדברים האלה רבותיי מלמדים אותנו עד כמה אנחנו צריכים להיזהר ולומר דברים בשם אומרם. כל האומר דבר בשם אומרו מביגול העולם. אומנם אנחנו צריכים לדעת שיש פעמים שמותר לנו להסתיר את שם העומר, לא לומר את זה בשם מישהו אחר, אבל להסתיר את שם האומר. אם אנו יודעים שהשומעים יש להם מלכתחילה דעה קדומה על העומר, בין חיובית גדולה ובין שלילית גדולה. שלילית כי אנחנו נגרום להם לעבירה להבק לשון הרע וזה גם היא הלכה מפורשת של אצור לגרום ללשון הרע על זה שאתה מספר שבחו של מי שאתה מעריך אותו ואחרים לא מעריכים אותו זה כבר הלכה שנפסיקה אבל כאמור צריך להיזהר לומר את הדברים בשם אומרם אבל המקסימום שניתן להתיר לא לומר את שם האומר כדי לא לגרום לבני אדם טועים ומתעים לפסול או לחייב רק בגלל שם העומר. זה כן מותר שדי להגיד את שם האומר אבל להציג את זה בשם של מישהו אחר כאמור זה דבר אסור מכל בחינה שהיא כמו שכבר אמרנו כיוצא בדבר אסור לאדם לגנוב רעיונות של דברי תורה מרבנים גדולים או דברים שכבר נחתבו ולומר את זה בשם עצמו. שוב, אין הדברים האלה כתובים בדברי רבנו, כי שוב, זה כלול בייסורים הכלליים. זה הונאה, זה שקר, זה פגום מבחינה מוסרית לא דווקא הלכתית של מתעטף בהצטלה לא לא. בצטלה לא לא. ברור שיש כאלה שבעקבות המלבים רואים בזה גם כן איזה מין גניבה נכסית. חנית בעולמות העליונים אתה כאילו גונב מרעיונות של בן אדם ואתה מציג את זה בשמך אבל אם נתעלם מההיבת הזה של המלבים יש מה שנקרא א' שקר הונאה אלה ייסורים כללים קיימים ב' וזה הנקודה החשובה בנוסף לדברים הקודמים שאמרנו זה שהוא מתעטף בטלית שאינה שלו הוא מתראה הוא מתחזה כאילו כמייצר רעיונות כבר אך לומר רעיונות כאלה וכולי וכולי לכן בוודאי שיש איסור שבן אדם לא יקח דברי תורה חידושי תורה ויאמר אותם בשם אחרים יכול להיות יכול להיות שמותר לו לומר את הרעיונות בלי לומר מי אמר אותם אבל לא ליצור והוא צריך זהירות ויראת שמיים יראת שמיים מסורה לבו של האדם והקדוש ברוך הוא בחן כן לא ליצור מעין השעה שאומרים וואי איזה גדול זה איזה חכם גדול זה איזה רעיונות הוא אומר איזה פה מפיק מרגליות הוא זה והם והם לא שלו זאת אומרת אם יש לו יסוד להניח שהם יטלו את הרעיונות בו עצמו אוך מי שמציג את עצמו כבר הכה לומר רעיונות כאלה שוב חזרנו להונאה למצג לראת השם שמסורה ללבוש אדם שהקדוש ברוך הוא בחן כלות ולב נכון היו שרצו להתיר דברים כאלה ודרשו זאת על הפסוק אל תבוזו לגנב כי יגנוב עוד כלומר יש פעמים שמותר לגנוב לגנוב דברי תורה וכולי אבל ההתר הזה הוא בעייתי הוא הגיע גם לתחומי הלכה אחרים שלא כאן המקום לפרתם יכול להיות שאנחנו נקדיש להם הלכה יומית אחרת אבל לגבי השאלה שנשאלה זו נראית לנו התשובה ח