מצא פריטים של חבירו שנסחפו בשטפונות, האם חייב להחזירם עפ"י החוק בניגוד לדין תורה?

רובן ושמעון חברים טובים יהודים שומרי תורה ומצוות שהסכסכו מהרק על הסכסוך לפני מספר שנים הים בתל אביב עלה על גדותיו והציף את הבתים אשר הם סמוכים לשפת היםוצאה מכך הרבה חפצים שהיו בחצרות ובבתים נשטפו אל ליבו של הים ואז ובן אסף דברים מהשיטפון הזה וביניהם חפצים של שמעון חברו שמעון חברו טובעת אותם חפצים וראובן אומר זה נקרא זותו של ים שאפילו האדם אומר איני מתייאש איני מתייאש אין שומעין לו ואפילו יש לו סימנים הרי אלו שלא תוצאה מההלכה הזו או מה עניין הזה סתיחסו באו לעשות שאלה לשאול שאלה מה הדין במקרה כזה ואמנם צודק רובן שאם באמת יש גדר של זותו של ים דהיינו שיטפון קטוצאה מהשיתפון נשאבו הרבה חפצים מן הבתים מן החצרות אל הים אפילו שהבעלין עומד וצובח ואומר שאינו מתייאש. אחרי אותו אדם הזר אשר אוסף את אותם חפשים. הרים שלו כי עבודה ממנו ומכל אדם. זהו עיקרו של הדין. מה בכל זאת גורם לשמעון להקפיד על ראובן? א' ברמה האישית הרגשית. אנחנו חברים טובים. אתה יודע שהחפצים האלה הם שלי ולמה אתה לא משיב לי? מהבחינה הזו אין אדם חייב להחזיר בלפנים משורת הדין. הוא רוצה יחזיר, לא רוצה לא יחזיר. אבל יש את הפן האישי הרגשי. אבל הפן הדיני אומר שמעון והוא טוען את הטענה הזו באמצעות הפרקלית שלו ואומר מאחר ויש מה שנקרא חוק השבת עבדה וחוק השבת עבדה אין בו את הדין הזה. של זותו של ים. ולעומת זו יש בדברי הרמה בשולחן ערוך בחושפט סימן רנט סעיף ז שהוא מביא את דברי המורדכי מגדולי הראשונים של חכמי אשכנאל שאם יש עבדה גם אפילו זותו של ים אשר היא לפי דינה דמלכות הדינה של הבעלים אז שחייב המוצא להחזיר את העבדה הזו מכוח דינה מלכות הדינה. כידוע יש מחלוקת גדולה בין הראשונים אם יש גדר של דינת מלכות הדינה בארץ ישראל. כי המרדכי היה באשכנז ושם הוא מדבר על דינת מלכות הדינה. אבל בארץ ישראל יש מחלוקת אם יש גדר של דינת מלכות הדינה. שלפי הרמב"ם יש גדר של דינת מלכות הדינה גם בארץ ישראל. ולפי רבי ניסים אין גדר של דינת מלכות הדינה בארץ ישראל האל כי מאחר והארץ היא לא של המלך לא כמו אצל אומות העולם שכאילו האדמה הארץ היא של המלך אז אי אפשר לומר דנד מלכות הדינה כי הארץ שייכת לכל יהודי ויהודי באשר הוא שם ואם כן אז לפי הרמבם לפי הרמבם שדינה דמלכות הדינה לכאורה על ראובן להשיב את העבדות האלה אף על פי שהם זותו של ים מכוח דינת מלכות הדינה ובאמת א מישהו בשם הרב אוינסקי פרסם מאמר א בספר בכתב עץ מלילות קרך ג' שבו הוא אומר שלך אורה לפי רבנו אפשר שבאמת יצטרך להחזיר מדין דינה מלכותה דינה כי הוא עושה השוואות השלכותיו א של א חוק השבת עבדה השלכותיו על כות השבת עבדה ולענות דעתי יש לעיין בדבר כפי שאבאר לקמן מזה עשרות שנים שביקרתי ביקורת את חוק השבת עבדה כמי שקיצץ בנתיעות בדיני השבת עבדה של התורה וכבר אז בדברים מוקלטים אולי אפילו חלק מהם מסגרת הלכה יומית אבל מוקלטים בהרצאות שונות שבהם אמרתי שחוק השבת עבדה זוהי דוגמה מעלפת אבל מצערת של ניסיון לקלוט א דינים יפפיים מוסריים ערקיים מדיני התורה במדינה שלצערנו מכריזה בראש כל חוצות שהיא חילונית והמעשה שהיה ככה היה לובי בכנסת לפני עשרות שנים אז עוד לא גדל דור צעיר כמו שהיום היו חברי כנסת אמרו שהם לא דתיים רצו להשתייך ליהדות לשורשים יהודיים וכולי ולכן כשבאו חברי כנסת דתיים ואמרו להם בואו נחוקק חוק השבת עבדה כיוון שהשבת עבדה זה משהו אזרחי טוב חינוך לאזרחות טובה לערכיות וזה מצווה חשובה מאוד בתורה לומדים אצלנו כל הילדים את אלו מציאות שלו ואלו חייב להכריז וכולי שמעו חברי כנסת לתת לו דתיים ואמרו למה לא באמת זה דבר חשוב וטוב ואז במסגרת א ועדה שבודקת הצעות חוק ליבנו וליבנו והתברר להם שהם עולים על סרטון מדוע למרות הרצון הטוב שלהם לקלוט חוק כזה שלכאורה על פניו הוא אזרחי הוא ערקי הוא חברתי הוא חינוכי אז עולים על סרטון מדוע כי התורה צבה להשיב את העבדה במצוות עשה שבת שיבם זוהי מצוות עשם לתורה ומזהירה בלא תעשה לא תוכל להתעלם כלומר אם אדם רואה עבדה אסור לו להתעלם צריך ליטול אותה ולהכריז על מנת למצוא לא את העבדה כדי עבדה ומצא אלא למצוא את מעבד העבדה כי לא קל לפעמים למצוא את מעבד העבדה וההלכה אומרת שאדם מכריז שלוש שלושה רגלים בבית המקדש באבן התועים ששם בני ישראל מתאספים שמה אולי ברגל הראשון מעבד עבדה לא שמע רגל שני רגל שלישי שלושה רגלים וגם אז אם מדובר רבותיי בעבדה עם סימנים בעבדה עם סימנים לעולם היא לא תהיה של האדם אלא לעולם יצטרך האדם לשמור אותה עד בוא אליהו ואמרתי לכם פעם בסגרת ההלכה היומית בשם הרב משה פינשט שלא שייך לשמור את העבדה הרבה הרבה זמן. לפעמים גם הטיפול בא ושמירתה עולים הרבה כסף שלא משתלם לבעל העבדה לממן את ההחזרים הללו. אלא יוכל האדם לאחר תקופה מסוימת אם הכריז, אם עשה מה שהוא עשה לחלט את העבדה לבעלותו. לרשום בפנקסו. כך אומר המושה פי איינשטיין, לרשום בפנקסו שהוא מצא עבדה בתאריך כך וכך, במקום וכך וכך, את העבדה. מסוג כזה הם סימנים כאלה וכאלה ושוביה על פי השמאים דהיינו שלושה בני אדם שמבינים בעניינים אלו הוא כזה וכזה לרשום את זה בעיה אם ביום הימים יגיע מאבד עבדה וימסור את סימניה יתן לו את הערך כפי שהייתה אז וכמובן את העבדה הזו הוא יוכל לחלט לבעליו אז יוצא איפה שלפי ההלכה גם עבדה שיש בה סימנים לא יועיל ולא יציל א והיא אף פעם לא תהיה שלו אלא היא של הבערים של מעבד עבדה. והנה בשעה שישבו על המדוכה לחוקק את חוק השבת הבדה, אמרו החברי כנסת הלא דתיים, כתוב בתורה לפי מה שאתם אומרים לנו לא תאכל תעלם. מי יפקח על לא תאכל תעלם? אנחנו לא יכולים להגיד שזה עבירה מן התורה וזה אלוהים מפקח כי אז אנחנו מדינה דתית. אנחנו לא מדינה דתית, אנחנו מדינה אזרחית ואין לנו ואנחנו לא מטיפים לאמונה באלוהים. אז עכשיו להגיד לשוטר שהוא יפקח לא תאכל תעלם ההוא לא חוקר כללות ולב ובנקודה זו השנייה הם צודקים וכי אדם שעובר רואה עבדה ואז הוא מתבונן אומר מה לבצרה הזו העבדה הזאת זה נראה לי שזה ארנק של אישה עוד חסר לי אם אני אקח ארנק של אישה זה פתח לעלילות דברים וכל מיני סחיתות וכל מיני דברים ואתעלם מה אני צריך את כל הצרות האלה האם השוטר יכול לצלם מה עובר בלייבו של אדם בוודאי שלא בנקודה הזו הם צודקים אבל אצלנו יש גדר ויראת מאלוהיך אני השם כיוון שאנחנו מאמינים בשם אז אנחנו אומרים לירת אלוהים מסורב בליבו של אדם והקדוש ברוך הוא הוא המפקח הוא הוא בוחן כליות ולב ואם כן איפה כתוצאה מכך שהגישה הייתה אזרחית חילונית לא פסקו את הגדר שלא תוכל תעלם אלא חוק שבת עבדה אמר אם אדם עובר ונטל עבדה ונטל עבדה ימסור אותה למשטרה או ודיע למשטרה על מציאת העבדה והיה אם עברה תקופה מסוימת שנקבעה בחוק והמשטרה והמעבד לא ביקש את עבדתו במשטרה היא הופכת להיות שלא גם אם יש בה סימן כלומר שחוק השבת עבדה יותר משווא דאג להשיב את העבדה חוק השבת עבדה זה היה קור תוך להכשיר את איסור הגזלה כי על ידי זה שיש סימן בעבדה ואומרים לי שאחרי תקופה מסוימת זה שלי אז יוצא איפה שחוק השבת הבתה יותר דואג לי להכשיר לטהר את הגזלה לסלק מעלה את הגזלה ויהיה שלי כי כשאז דיברו לא תתעלם אין מה עם הכרזה אז אמרו בכנסת אין לנו מימון להכריז להכריז למרות שדיברו על זה ברדיו אמרו המשטרה תשקוד אבל לא אמרו מה תיבה של שקידה זו והמשטרה בפועל לא שוקדת הרי יכלו בשקט גמור המשטרה לפרסם מדור של פרסומי א איך קוראים עבדות מטעם המשטרה ובני אדם ידעו שלמדור הזה מגיעים ומבררים או ברדיו או בכל מיני ערוצים אחרים אז מתיבה דברים זה נקרא הכרזה אבל כשאין הכרזה כזו אז איזה מין איזה מין מצוות השבת עבדה זו ולכן מה אני רוצה בזה לומר הנה אכןמה באמת א העניין הזה של דינת מזכות הדינה כפי שאומר הרמה מדובר רבותיי בגויים אשר מטעמים אזרחיים מוסריים חברתיים זה כמו לעצמם השבת עבדה מאין אמנה חברתית באמת יהודים מדרים באותו מקום צריכים לתת תוקף לחוק כזה אם החוק הזה מחייב הש גם כשהלכה לא מחייבת השבע כמו זותו של ים זה דינת מלכות הדינה זה נכון אבל בארץ ישראל למרות שלפי שיטת רבנו יש דינה ומלכותה דינה בארץ ישראל אבל כשאנו רואים שהמחוקקים לא מקבלים את העיקרון על ריבונותו של ריבונו של עולם אלא הם הריבוניים השכל שלהם הוא הריבוני והם אומרים לא בא בחשבון לא תתעלם כי זה מכניס את האמונה דרך החוק ואנחנו לא יכולים לכפות אמונה דרך החוק ואין להם חובת הכרזה אז נכון מאוד שנוכל לומר שודי שמצא עבדה עם סימנים למרות חוק השבת עבדה יצטרך להשיב את העבדה אם בא מעבד ונתן סימניה ולא לומר דינת מלכות הדינה כי אין דינת מלכות הדינה לעקור דין והרי כאן זה עקירת דין אז נכון בהוראה הזו כך נורא וכך הורתי לפני הרבה שנים זה מצוי בהלכה יומית ומוקלט לפני הרבה שנים אבל אפילו במקום שחוק השבת עבדה מחמיר ואנחנו בהלכה מקלים כמו זותו של ים כמו הסכסוך בן ובן ובין שמעון שלך אור דינות מלכות הדינה וחייבים להחזיר לשמעון יתכן לומר יתכן לומר שכיוון שיש כאן מגמה שהמשפט של המדינה חליף את משפט התורה יש כאן מגמה לעקור משפט תורה אז היי במקרה כזה לא אומרים דינת מלכות הדינה לא מפצלים בחוק הזה סעיף הזה נקבל סעיף הזה לא מקבל אלא כיוון שהמגמה הכוללת היא שמשפט המדינה יחליף את משפט התורה יכול להיות שכל החוק כולו נפסל מדינת מלכות דינה מבחינה הלכתית כיוון שיש לו מגמה של עקור דין תורה ואז לא רק לשופטים יש ערכאות של גויים אלא גם למחוקים יש ערכאות של גויים בנסיבות כאלה. אלה הם דברים חמורים, אלה הם דברים קשים, אלה הם דברים שצריכים עיון, אבל הם פותחים לנו פתח עד כמה מאוד מאוד אנחנו צריכים לדעת. ואלו ואיזו מציאות מאוד קשה שיש לנו אחים שבאמת לא למדו תורה, יהודים יקרים יסדו את המדינה, נתנו ונותנים הרבה מאוד למען שמירת המדינה ופיתוחה וכל הדברים האלה, אבל יש להם בעיה, בעיה מאוד קשה שיפנו עורף לדת ואף על פי ש אנחנו באים ואומרים להם אנחנו לא מתערבים לכם בדת בינכם ובין אביכם שבשמיים לעניין מחרות כשרות לעניין דברים אחרים שמירת שבתות ח יוצא בדברים האלה אבל לפחות לפחות מה שאתם קוראים מוסר מה שאתם קוראים ערכים בין אדם לחברו למה אתם רוצים להשתיט את הבן אדם לחברו רק על מקור אחד המקור השכלי שלכם למה לא תתפרנסו גם כן ממעינות הנצח של תורת השם ששמה יש הרבה הרבה נורמות מוסר צור הוא יש מה שנקרא איך קוראים לפני משורת הדיןמשפט המדינה לא רוצה לקנות את לפני משורת הדין בפסיקה סרבו לקנות לפנים משורת הדין ועוד שבתורת ישראל יש כללים במצבים מסוימים כן אוכפים מצבים מסוימים לא אוכפים יש גם מיני אכיפה וכך יוצא בדברים האלה כך יוצא איפה שבאמת צריך עיון אם בנסיבות כאלה יש מה שנקרא דינת מלכות הדינה ואולי שבגלל הספק הזה זה יש מקום לומר לראובן בגלל הספק הזה שמה יש חשש גזלה לפי דינה מלכות הדינה כי החוק אומר שאם נטלת עבדה ולא החזרת אותה לפי החוק זו עבירה פלילית וזה נקרא גז גזלת עבדה זה נקרא גזלת עבדה זה עבירה פלילית אז כיוון שיש פן פלילי בדבר הזה ווודאי שאין אנו מורים לעבור על עבירה פלילית הרי בוודאי ודאי שנאמר ש חינה הלכתית כאן זה הוא גדר שלפנים משורת הדין כדי שלא תעבור עבירה פלילית אז השבת העבדה מדין לפנים משורת הדין חרך שמעון רבי חני בגשם עושה דבר עוד