כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?
נעסוק בהלכות חימום תבשיל שנתבשל מערב שבת בשבת עצמה, תוך התמקדות בדברי "מורי" (רב או פוסק מסוים) והסתמכות על דברי ראשונים כמו הרשב"א והמגיד משנה.
השאלה המרכזית:
האם מותר להניח בשבת על פלטה או כיריים גז מכוסות סיר קטן שהונח בשבת על גבי סיר אחר (מלא בתבשיל או מים חמים) שחומם מערב שבת?
עיקרי הדברים והדעות המובעות:
- ההיתר הראשוני להנחת סיר על גבי סיר: השואל פותח בשאלה לגבי אדם שרוצה לחמם תבשיל שבושל מערב שבת ומסתמך על היתר של "מורי" להניח סיר תבשיל מבושל על גבי סיר או מחם מים (שגם בהם יש תבשיל או מים חמים), ולא ישירות על הפלטה. "לא סיר תבשיל על גבי סיר הפוך ריקני אלא על גבי סיר שיש בו תבשיל או על גבי מחמים שיש בו מים רותחים והוא שם אותו מעליו." הרב מאשר שהנחת סיר על גבי סיר מלא או מחם מים מותרת לצורך חימום בשבת.
- האיסור להעביר סיר מה"כנגד המדורה" אל ה"על גבי המדורה": השאלה המרכזית מתמקדת במצב בו אדם לקח את הסיר התחתון (למשל, סיר חמין) ועליו היה סיר קטן יותר שהתחמם. כעת, לאחר שהסיר התחתון הוסר, האם מותר להניח את הסיר הקטן ישירות על הפלטה או הכיריים? התשובה היא שלא.
- הנימוק: הסיר שהיה מונח על גבי סיר אחר אינו נחשב כסיר שהיה על גבי המדורה (הפלטה/כיריים) מערב שבת, אלא כ"כנגד המדורה". העברתו ישירות אל הפלטה/כיריים בשבת נחשבת כהנחה על ה"מדורה" בשבת, דבר שאסור משום "עובדין דחול" (מעשה חולין) מדרבנן. "כיוון שהסיר שעל גבי הפלטה שעל גבי הסיר אין לו דין סיר שנמצא על גבי המדורה אלא כנגד המדורה".
- דעת "מורי" המחמירה לגבי חימום תבשיל מבושל: "מורי אומר בהלכה בפרק שלישי הלכה ג' נאמר מניחין קדרה על האש על גבי האש או בשר בתנור מדובר מערב שבת או על גבי גחלים ואין מתבשלים והולכים כל השבת כולה ואוכלים אותן בשבת ויש בזה דרכים שהן אסורים גזרה שמה יחטה בגחלים בשבת". "מאחר ומורי אמר שבימינו שלנו אפילו תבשילים שנתבשלו כל צורקם אסור בשום פנים ואופן בין אם הם נוזלים בין אם הם מוצקים. אסור לקחת אותם ולשים אותם ביום שבת על גבי הפלטה או על גבי קיריים גז מחוסים ופח. מדוע? כי זה נקרא עובדין דחול ואסור מדרבנן." לפי "מורי", אסור באופן גורף לחמם בשבת תבשיל מבושל על פלטה או כיריים גז מכוסות, בין אם הוא מוצק ובין אם הוא נוזלי, משום שזה נחשב "עובדין דחול".
- מנהג הספרדים והסתמכותם: הרב מזכיר את מנהג הספרדים המתירים חימום דבר מוצק מבושל על פלטה או כיריים מכוסות. "אז הם סומכים על כך שדבר מוצק שנתבשל כל צורכו מותר לחמם אותו על גבי הפלטה בגלל שהיא מכוסה או קירה עם גז בגלל שהם מכוסים אבל לפי מורי שגם זה אסור אז מה שמעובדים חול". אך "מורי" אוסר זאת גם כן.
- הפתרון המוצע על ידי "מורי" בהסתמך על המגיד משנה והרשב"א: "אנו אין לנו אלא דברי המגיד משנה לקמן פרק 22 הלכה רביעית וזה לשונו של המגיד משנה וכתב הרשבא של דברי הכל תבשיל שנתבשל מערב שבת ונתנן מותר לחממו כנגד המדורה אפילו במקום שהיה צולדת בו והוא שלא יתן על גבי המדורה או על גבי קירה". "ואם יש קדרה כך אומר אומר המגיד משנה בשם הרשבא ואם יש קדרה או המגיד משנה כשוא עצמו נתונה על האש מותר להחם על גבה תבשיל שנתבשל כל צורכו מערב שבת שכיוון שהקדרה מפסקת הרי זה כמחמם נגד המדורה ומותר עד כאן לשונו".
- "מורי" מסתמך על דברי הרשב"א והמגיד משנה המתירים לחמם תבשיל מבושל "כנגד המדורה", ולא "על גבי המדורה" או הכיריים.
- אם יש סיר מבושל המונח כבר על האש מערב שבת, מותר להניח עליו סיר נוסף עם תבשיל מבושל לצורך חימום, כיוון שהסיר התחתון מהווה "הפסק" והחימום נחשב "כנגד המדורה". "כלומר אם יש לי סיר עם בישול עם תבשיל חריס שנמצא על גבי הקירה מותר לי לקחת סיר אחר לשים סיר על גבי סיר אבל הסיר שמלמטה הוא מלא תבשיל לא רא ואז זה נקרא קנה נגד המדורה, לא על גבי המדורה, כי יש סיר מלא תבשיל מפסיק בין המדורה ובין הסיר העליון."
- יישום הפתרון במציאות: "ועל זה אנו סומכים ומניחים כל תבשיל קר על גבי המחם שעל הפלטה. וכן תבשיל שהורד מעל הפלטה מחזירין אותו על גבי המחם כדי שישמור חומו". על בסיס זה, נוהגים להניח תבשילים קרים על גבי מחם מים המונח על הפלטה, וכן להחזיר תבשיל שהוסר מהפלטה אל המחם כדי לשמור על חומו.
- חזרה על האיסור במקרה השאלה: "יוצא איפה מאחר ולפי מורי ההנחה של סיר על גבי סיר מלא או על גבי מחמים היא לא נקראת על גבי המדורה אלא נקראת כנגד המדורה ולכן אם עכשיו הוא מוריד את הסיר התחתון שהיה בו את ההריס והוא רוצה להשאיר את הסיר העליון שהיה על גבי הסיר התחתון לשים אותו על גבי ה הקירים גז המכוסים או על גבי הפלטה זה נקרא שהוא לוקח מקנגד המדורה ושם אותו ביום שבת על גבי המדורה וזה אסור כי זה עובדין בחול". למרות שהסיר העליון כבר התחמם מאוד בהיותו על הסיר התחתון, לאחר הסרת הסיר התחתון, אסור להניח את הסיר העליון ישירות על הפלטה או הכיריים, משום שזה נחשב להעברה מ"כנגד המדורה" אל "על גבי המדורה" בשבת, וזה אסור משום "עובדין דחול".
מסקנה:
לפי "מורי", למרות שהנחת סיר על גבי סיר מלא או מחם מים לצורך חימום בשבת מותרת ונחשבת "כנגד המדורה", אסור להעביר את הסיר העליון ישירות אל הפלטה או הכיריים לאחר הסרת הסיר התחתון, כיוון שפעולה זו נחשבת כהנחה על ה"מדורה" בשבת ואסורה משום "עובדין דחול" מדרבנן. יש להמשיך ולחמם את הסיר העליון רק על גבי סיר מלא או מחם מים המונחים על הפלטה/כיריים מערב שבת
Full text
תכנים לקריאה נוספת
טו בשבט שחל בשבת, האם חייב לברך ברכה אחרונה או שברכת המזון פוטרת?
היש מעמד מיוחד ליום זה או מנהגים מיוחדים ליום טו בשבט כולל אכילת פירות או נטיעת עצים?
האם אכילת הפירות לאחר הקידוש פוגמת בעונג שבת והינה בגדר הפסק בין קידוש לסעודה?
מהם הסימוכין למנהג יהודי תימן שאינן מברכין לאחר אכילת פירות (ג'עלה) מידי שבת בשבתו היות ונפטרין בברכת המזון?
אבל שחל שביעי שלו ביום ר"ח - האם מותר בעלייה לקבר?
היש מקור למנהג העלייה לקברים ביום השבעה, יום השלושים, יום השנה ומדוע יהודי תימן לא נהגו בו?
לנוהגים מנהג העליה לקבר, האם יקדימו או יאחרו העליה לקבר באותם ימים אם חלים בהם ימים שאין מספידין בהם?
הלכה היא בידוע שאפילו ת"ח אין מספידין אותו בר"ח אלא בפניו וא"כ כיצד ניתן להתיר על בסיס מנהג לעלות לקבר בו ביום תוך חילול קדושתו של ר"ח?
קם מאבלו בערב יוה"כ טרם שמלאו שבעת ימי האבל, האם רשאי לרחוץ כל גופו מבעוד יום או לטבול במקווה כמנהגו בשנים קודמות?
גזירת מרחץ, האם חכמי ישראל גזרו גם על יו"ט כפי שאסרו בשבת על הרחצה במים אף שהוחמו בערב שבת?
הלכה היא לרבינו הרמב"ם ולמרן שו"ע שאסור לאבל לרחוץ בערב יו"ט אלא מצאת הכוכבים, היש מקום להקל בערב יוה"כ לרחוץ מבעוד יום?
באילו נסיבות מבטלים ימים טובים, ר"ה ויוה"כ את גזירת "שלושים"?
קריאת תהילים לרפואה
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב רבינו בהלכות עבודה זרה, פרק יא, הלכה יב, שאין לעשות דברי תורה רפאות גוף. והוסיף רבינו "... הבריא שקרא פסוקין או מזמור מתילים... הרי זה מותר". משמע מדברי רבינו שהחולה אסור לו לקרוא תהילים לרפואתו קל וחומר לרפואת אחרים.
על מה סומכים המתירים קריאת תהילים לרפואה? היש היתר כזה בשולחן ערוך או ברמ"א?
בברכה
הלכות חו"מ פ"ו הל' [יב] (יא) ופ"ח הל' ט-י
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?
גאונותו של הרב קאפח
שמעתי שהגר"י קאפח היה שליט ללא מיצרים בכל התלמוד בבלי בבקיאות של "דף על דף", ולא רק "בעיקרי הסוגיות ופוסקים", בנוסף לשליטתו ללא מיצרים בכל היד החזקה לרמב"ם,
אשמח לדעת האם עובדה זו נכונה!!. בתודה מראש.