רמב״ם
שלום הרב
הרמב"ם במורה מדבר על אנשים שאי אפשר להיות שלם. לדוגמא איש שחם מאוד. למדתי שאיש כזאת אי אפשר לקבל צורה של דעת. האם מותר להיות רחמים לאנשים כאלו כאשר הם צריכים עזרה או אולי מקיים מה שתלמוד אומר "שאסור להיות רחמן למי שאין בו דעת"
כלי שהונח ע"ג כלי והגיע למידת חום רבה, האם בשלב זה מותר להניחו ישירות ע"ג הפלטה?
מהן המשמעויות של היתר חימום התבשיל רק "כנגד המדורה", האם אפילו במקום שהיד סולדת בו?
באלו נסיבות נחשב כלי ע"ג כלי בקטגוריה של "כנגד המדורה" ולא "על גבי המדורה"?
נעסוק בהלכות חימום תבשיל שנתבשל מערב שבת בשבת עצמה, תוך התמקדות בדברי "מורי" (רב או פוסק מסוים) והסתמכות על דברי ראשונים כמו הרשב"א והמגיד משנה.
השאלה המרכזית:
האם מותר להניח בשבת על פלטה או כיריים גז מכוסות סיר קטן שהונח בשבת על גבי סיר אחר (מלא בתבשיל או מים חמים) שחומם מערב שבת?
עיקרי הדברים והדעות המובעות:
מסקנה:
לפי "מורי", למרות שהנחת סיר על גבי סיר מלא או מחם מים לצורך חימום בשבת מותרת ונחשבת "כנגד המדורה", אסור להעביר את הסיר העליון ישירות אל הפלטה או הכיריים לאחר הסרת הסיר התחתון, כיוון שפעולה זו נחשבת כהנחה על ה"מדורה" בשבת ואסורה משום "עובדין דחול" מדרבנן. יש להמשיך ולחמם את הסיר העליון רק על גבי סיר מלא או מחם מים המונחים על הפלטה/כיריים מערב שבת
שלום הרב
הרמב"ם במורה מדבר על אנשים שאי אפשר להיות שלם. לדוגמא איש שחם מאוד. למדתי שאיש כזאת אי אפשר לקבל צורה של דעת. האם מותר להיות רחמים לאנשים כאלו כאשר הם צריכים עזרה או אולי מקיים מה שתלמוד אומר "שאסור להיות רחמן למי שאין בו דעת"
שלום וברכה לכה"ר רצון ערוסי.
בעניין החכמות המכשירות ומשמשות לימוד התורה, כפי שכ' הרמב"ם וביאר שיטתו הגר"י קאפח (כתבים,"לימודי חול במשנת הרמב"ם").
כשאני בא לקיים הדרכה זו למעשה, כמה קשיים עומדים לפני:
א. מהי מסגרת הלימוד של חכמות אלו: באופן עצמאי ע"י ספרי לימוד כאלו ואחרים(א"כ, מהי רמתם)? שמא מסגרת אוניברסיטאית היא הנכונה ללימודם?
ב. מהו הזמן הניתן לחכמות אלו בין שאר מקצועות התורה ?
ג. מהו סדר הלימוד בחכמות אלו?
תודה רבה.
קימת תופעה לפיה חלק קטן ביותר, מקרב שומרי המצוות בעם ישראל, פוסק הלכה לפי הרמב"ם, ולמעשה אינו מקבל פסיקות שנתחדשו מאז חתימת התלמוד ועד היום.
מאידך, רובם המכריע של שומרי המצוות בעם ישראל מקבלים עקרונית את הרעיון של קיום פסיקות שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד. האם אין הדבר דומה במידה מסוימת למחלוקת בין הצדוקים לפרושים?
עבור יהודים המעונינים לאמץ את פסיקת הרמב"ם נטו, האם אין מקום ליזום בדיקת כל הפסיקות והמנהגים שנתחדשו לאחר חתימת התלמוד, ואשר אין התייחסות מפורשת של הרמב"ם לגביהם, במטרה לקבוע האם הם תואמים את עקרונות הפסיקה של הרמב"ם?
לק"י
כבוד הרב שלום וברכה,
מה ההגיון המוסרי-תורני שהתורה מנחילה לנו בכך שבכור יקבל פעמיים בנתח הירושה מעל אחיו?
וה' יסייעהו במאור תורתו.
גלעד.
לק"י
שלום כבוד הרב,
ע"מ שיהיה לי יין כשר לקידוש הכנתי משרת צימוקים. אני מעוניין שמשרת הצימוקים שהכנתי תהיה מעט אלכוהולית
האם ניתן להוסיף למשרת הצימוקים אלכוהול טהור שהופק סינטטית או שהופק ממקור צמחי, והיין עדיין יהיה כשר לקידוש לפי רבינו?
בברכה
באילו תנאים, לפי פסק הרמב"ם ופסק השו"ע, לא יחשב איסור יחוד שהיית אשה עם גברים?
מה חמור יותר, איסור גבר עם שתי נשים או איסור אשה עם שני גברים?
מדוע בהלכות אבל התירו לקבור תינוק, שטרם שלמו לו 30 יום, בלוויה שכוללת אשה אחת ושני גברים?
לק"י א ט' ניסן תשע"ה
כבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א
כנהר שלום
א) האם מותר לצחצח בפה לאחר אכילת כזית מצה באחרונה? ובמשחת שנים?
האם הקובע הוא הטעם "כדי שיהיה הפסק סעודתו וטעם בשר הפסח או המצה בפיו" (שגם בתלמוד פסחים קיט ב לא מיבעיא אחר מצה דלא נפיש טעמיה וכו'), או הדין כי לכאורה מש"כ רבנו בפ"ח הל' ט "ואינו טועם אחריה כלום" ובהל' י "ואינו טועם אחר כך כלום כל הלילה חוץ מן המים" מוסב דוקא על אוכלין (ומשקה כנ"ל) שהרי הזכיר רבנו "ואינו טועם אחריו מאכל אחר כלל"?