תוכן
מדוע מחלק מרן השו"ע בדין המברך ברהמ"ז בטעות על שתיית יין יצא י"ח ואילו בדין הטועה בברכה לאחר אכילת דייסה לא יצא י"ח?
היש לדון מקרה זה כדין דברים הבאים בתוך הסעודה שאינם מחמת הסעודה שחייבים בברכה אחרונה רק אם נאכל לאחר הסעודה?
היות ושאלת הברכה בטעות לא נידונה בתלמוד ולא נפסקה ע"י רבינו הרמב"ם, כיצד איפוא יש להכריע בשאלה זו?
