בהל' ע"ז [י, א] פסק רמב"ם שדין אין מעלין ואין מורידים נאמר כלפי גוי עובד עבודה זרה. משמע שסתם גוי שאינו עובד עבודה זרה, אין איסור להעלותו מהבור.
אבל בהל' רוצח [ד, יא] כתב רמב"ם על סתם גוי שאסור להצילו.
נראה להעדיף את הנוסח בהל' ע"ז - כי רמב"ם פתח שם באיסור כריתת ברית, שנאמר כלפי גויים עובדי ע"ז דוקא, ולא כלפי כל הגויים, והמשיך: לפיכך.. לא יעלנו [מטביעתו בנהר] - א"כ הדין מוסב דוקא על עוע"ז.
הרב רבינוביץ' ב'יד פשוטה' רצה ליישב ע"פ רמב"ם במאכלות אסורות [יא, ה] ש'כל מקום שנאמר גוי סתם, הרי זה עובד ע"ז - אבל נראה לדחות דבריו, כי שם כוונת רמב"ם רק לדיני יין.
