מורה נבוכים חלק א פרקים יא-יב ואגדה 'ויאבק איש עמו'

לכבוד הרב ישנה סתירה ברמב"ם. במקום אחד - לא זוכר איזה - הרמב"ם כתב בפירוש שכל העניין של כישוף/אוב וידעוני זה שקר וכזב ואין בזה ממש. ואילו בהלכות יסודי התורה בפרקים של דיני נביא, הרמב"ם מזכיר אפשרות שאדם יכול לעשות מופת בכישוף. וכן הרמב"ם טוען שלא האמינו במשה רבינו בגלל האותות, והמאמין רק בגלל האותות יש בו דופי כי אותות אפשר לעשות גם בלט וכישוף. כיצד מיישבים את הסתירה?

שלום הרב.
קשה לי לנסח את השאלה אבל אני מקווה שהיא תהיה מובנת דיו; אני מניח שהרב סובר כי אין לעבוד את ה' כרובוט בלי להבין דבר, וכן כאדם שעובד את ה' בלי מחשבה על מעשיו. האם לדעת הרב ה (") חזרה בתשובה (") של רבים שהולכים לעבודת ה' מסיבות רבות אך לא ממחשבה אמיתית ומעיסוק במורכבויות -
א. האם היא חזרה בתשובה שאנו רוצים בה או שהיא בדיעבד?
ב. האם עדיף להחזיר אנשים בתשובה חרף העובדה כי לא יעבדו את ה' אחרי חשיבה שהביאתם למסקנה כזו, או שמא עדיף שיחזרו בתשובה רק אחרי שהם מבינים למה הם עובדים את הקב"ה והגיעו למסקנה כי זה הדבר הנכון לעשות?
תודה מראש ומצטער על הסיבוך...

שלום וברכה לכבוד הרב,

ברצוני לשאול את הרב מה יחס היהדות לכל החלל החיצון? בהתבוננות בעניין זה עולה, שכל החיים של בני האדם מתרכזים במקום מאוד נקודתי שהוא כאין וכאפס לעומת כל הגלקסיות, הכוכבים שאין להם מספר וכו' וכו.
ועוד - מה הקבה ראה כביכול דווקא בכדור הארץ ודווקא בארץ ישראל וירושלים?
בנוסף, יתכן שכל אותם הכוכבים שיש בעולם הם בעצם העולמות שה' ברא והחריב, כמו שחז"ל מספרים, לפני שבראש את כדור הארץ?

תודה רבה וברכה לכבוד הרב