מורה נבוכים חלק א פרקים כב-כג + אגדה לוויתן

בספר בעל הטורים על פרשת וילך, פסוק ראשון, "וילך משה" הלך לאברהם ליצחק וליעקב להגיד להם, שקיים הקב"ה את שבעתו והכניס ישראל לארץ.

במדרש כתוב, מכן שהמתים מספרים זה עם זה. משה הלך להגיד לאבות, ה' קיים ההבטחה, שה' הכניס אותנו לארץ.

הייתי רוצה לשאול, אם מדרש זה עולה בקנה אחד עם משנת רבינו?

אם כן, איפה רואים את זה? ואם לא, לשמוע הסבר מדרש שלא עולה בקנה אחד עם דברי רבינו שהמתים מספרים זה עם זה.
מה השקפת הרב בעניין זה?

1 אם זה לא כפשוטו, לגבי המדרש, שמשה רבנו הלך לאבות וסיפר שה' קיים הבטחתו - מה המסר שלו לפי המשל והמליצה?

לְכָבוֹד הָרַב.
רצוני לשאול בעניין שאני דן בו רבות עם חברים: התורה אומרת בדברים כי הבנים לא יומתו על אבות והאבות לא יומתו על בנים, וכן ביחזקאל נאמר שהנפש החוטאת היא תמות, ללמד שכל אדם נושא באחריות מלאה על מעשיו, ולפיכך כל אחד נענש על חטאו שלו. וכן למדתי שרבנו הרמב״ם מלמד במשנה תורה שתשובה מכפרת על כל עבירה.

ואולם, בלימוד הגמרא מצאנו דעות ומאמרים המורים שהצדיקים יכולים לכפר על עבירות, וכן שהגלות יכולה לשמש כעין כפרה על חטאי הדור הקודם. דבר זה נראה לי כסותר את דברי התורה הברורים, שלפיהם כל אדם ייענש על חטאו הוא בלבד.