תכנים לקריאה נוספת
מדוע חייב המשכיר "בית זה" לתקן קלקול שחל במע' הבית ולא יוכל לטעון "מזלך גרם" כדין הבית שנתמוטט?
היש הבדל בדין השכירות מחברת השכרה לבין משכיר באקראי?
מהי המשמעות המשפטית של הטיעון "מזלך גרם" ובאלו נסיבות יוכל המשכיר לטעון טענה זו?
מסילת ישרים - דילוג לפרק כב - מידת הענווה 19
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין
העליה מתימן: הא כיצד? מי הוא/הם המוסמך/ים שהתיר/ לעלות ארצה?
כבוד הרב.
אבותינו שיננו לנו את המעשה המפורסם בעזרא הסופר, אשר פנה וביקש מיהודי תימן לעלות ארצה. סרבו בטענה שעתיד להחרב וכו'.
והנה לאחר מלחמת השיחרור עלו בהמוניהם: מנהיגים, מורי הוראה, דיינים ועמך ישראל.
לאור "פרשת עזרא הסופר", היה מצופה שנשמע קול מבשר בצנעא, העומד ומודיע בשער: 'הנה קרבה גאולתנו, משיח צדקנו יבוא במהרה, בואו ונקדמנו בירושלים'.
ולא היא! אתמהה. האם המעשה בעזרא אגדה ותו לא?
ידיעת ה'
בס"ד לק"י
שאלה על אמנות ודעות לרס"ג במהדורת מכון משה דף לה הרס"ג מסביר ש"כיוון שיש תכלית לכח המקיימן(את השמים והארץ)מוכרח שיהא להם תחילה וסוף( =נבראים)
(וכן מה זה כח המקיימין?) למה ?
או במילים אחרות למה דבר מוגבל מוכרח שיהא נברא ולא קדמון?
תודה ושבת שלום
יסודי התורה
לכבוד הרב
שלום וברכה!
יסודי התורה
1. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק א,יא כותב:"וכך אמרו חכמים אין למעלה לא ישיבה ולא עמידה ולא עורף ולא עיפוי". מהי כוונת רבנו באומרו עורף ועיפוי?
2. רבנו בהלכות יסודי התורה פרק ב, א-ב כותב שיש מצוה ליראה מה' ויראה זו היא רוממותו, ואילו בהל' תשובה פרק י,א-ב כותב רבנו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה, ושם כותב מארי שאין אצל רבנו יראת רוממות,
א. לכאורה לא מובנים לי דברי מארי ע"פ הכתוב בפרק ב'.
ב. כיצד יובנו דברי רבנו בפב' שרואה במצוה ביראה מול דבריו שלא ראוי לעבוד את ה' מיראה?
תודה רבה וכל טוב.
מסילת ישרים - פרק ד - בדרך קנית הזהירות 07
השיעור הועבר בבית הכנסת שערי ציון יד בנימין