לכה דודי
לק"י
שלום כבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. בקבלת שבת בפיוט "לכה דודי" בקטע האחרון מפנים המתפללים את גבם להיכל. אני נוהג שלא להפנות גבי להיכל
האם יש בעיה במנהגם זה? האם עלי לנהוג כמותם?
בברכה
לק"י
שלום כבוד הרב
אני מתפלל בבית כנסת אשכנזי. בקבלת שבת בפיוט "לכה דודי" בקטע האחרון מפנים המתפללים את גבם להיכל. אני נוהג שלא להפנות גבי להיכל
האם יש בעיה במנהגם זה? האם עלי לנהוג כמותם?
בברכה
אני גר ביישוב בו רוב היישוב אשכנזי ויש לנו מניין תימני אחד בימות החול מוקדם (נכון לחנוכה בשעה 5:30) כך שיוצא שבימות החול אני בכל מקרה צריך לצאת לעבודה מוקדם ולכן מבחינה הלכתית אין בעיה שאני אתפלל מוקדם לפני הזריחה. השאלה היא אם בימים שאני לא עובד אני רשאי מבחינה הלכתית להתפלל במניין זה עקב החשיבות שמדובר במניין תימני, ומה עוד שמנין זה הינו מצומצם וכל אדם שנעדר הדבר פוגע במניין.
האם יש קשר בין חובת הזימון היחודית דווקא לברהמ"ז שאחד מברך לכולם, למסלול עניית אמן ע"מ לצאת י"ח בשאר ברכות?
האם חובה על מי שסעד לברך בפני עצמו כשאין זימון או שגם בנסיבות אלו יוכל לסמוך על חברו המברך?
האם דין תפילת הציבור כדין הברכות או שיש לה דין יחודי שחייב להתפלל מלה במלה ולא לסמוך על הש"צ?
לכבוד הרה"ג רצון ערוסי שליט"א.
א) כשאני עולה לס"ת אשכנזי/ספרדי (כגון: אני לוי ואין לוי אחר) האם יכול אני גם לקרוא או שהחזן יקרא?
ב) האם לגבר מותר ללכת לקוסמטיקאית?
ג) האם מותר לאישה שיש לה בעיות עור בקרקפת ללכת לרופא ושהוא יראנה בלא כיסוי ראש?
ד) האם מותר להיכנס בטיול לנחל כשיש שם נשים (לבושות)? ואם אני חפץ רק לעבור ולא להישאר שם? בכבוד רב.
אני מתפלל בבית כנסת בלדי. לאחרונה הגיע לשם תימני שנתנו לו להגיד קדיש דעתיד לחדתא אך במקום לאמר את הקדיש הנ''ל הוא אומר את הקדיש לפי מנהג הספרדים. הערתי לגבאי שזה לא ראוי ושהוא צריך להשתדל לקרוא את הקדיש כמו שבסידור או שייתן למישהו אחר לקרוא. הגבאי ענה שלפי ההלכה הוא מחויב לתת את הקדיש למי שבשנת אבל. 1 האם זה נכון וכיצד ראוי לנהוג במקרה כזה?
שלום לכבוד הרב,
ברצוני לשאול מס' שאלות:
1. הרמב"ם כותב שכל העונה אמן אחר ברכותיו הרי זה מגונה מאידך אסור להקדים את החזן בתפילה כיון שצריך לומר מילה במילה איתו וגם מצד הפסק, אם כן כיצד עלי לנהוג בעניין? יש מס' ברכות שכן אפשר לענות אחריהן האם "בונה ירושלים ו"הא - ל הקדוש" נכללות?
2. כיצד עלי לנהוג בחליצת התפילין, לחלוץ מיד את התפילין של ראש או לשחרר את רצועה מהאצבע (כפי שעושים בהרבה קהילות) ורק אח"כ את השל ראש? האם יש נפקא מינה בין חולץ ביד ימין או ביד שמאל?
3. כיצד מארי היה נוהג לומר "אמת ואמונה" עם האות ו' או "אמת אמונה"?
4.
שלום כבוד הרב,
אני עובד בעבודה עם משמרות, ובין היתר גם לילות. מידי פעם כשמתאפשר לנוח כמה דקות בין קריאה לקריאה ניתן לנוח בישיבה על הכסא... לעיתים יוצא לנוח גם שעה רצוף. אני נוהג לפי שיטת הרמב"ם וברצוני לדעת מהי "שינה" שתחייב אותי באמירת הברכות הרלוונטיות כמו "המעביר שינה", "פוקח עוורים" וכו'? האם הדבר תלוי באורך השינה, ז"א כמות, או מהות השינה בתנאים נורמליים?
בתודה רבה מראש.
האם יש להמשיך ולקיים את המנהג העתיק שעורכים סעודה בשרית בראש חודש ?
יוצא לי המון להתפלל תפילה שלא בנוסח תימני. נניח ואני העשירי, האם אני צריך לענות לחזן "ברוך ה' המבורך לעולם ועד" לפני תפילת "עלינו לשבח"?
תודה !
באלו תנאים רשאים עקרונית לשנות מנהג הציבור לשיטת רבינו הרמב"ם?
מדוע קובע מהרי"ק שמנהגנו להחזיר ס"ת לאחר קריאת ההפטרה והרי מדובר במנהג האחרון ?
האם ניתן להקיש מאימוץ המנהג האחרון של החזרת ס"ת ולאמץ מנהגים מאוחרים אחרים כמו ביטול התרגום?
לק"י
שלום כבוד הרב,
א. בשאלתי הקודמת שאלתי לגבי המתפלל וידיו לוטות האם פטור מנטילה. בתשובתו (הן באודיו והן בכתב) כבוד הרב התייחס במפורש לנטילה שלפני תפילת שחרית. האם יש הבדל בדין זה בפרט ובשאר הדינים בכלל בין הנטילה לפני שחרית ובין הנטילה לפני מנחה או ערבית?
ב. בשאלתי לגבי דברי הרמב"ם: "כריעה האמורה בכל מקום-על הברכיים" לא התייחס כבוד הרב לעובדה שרבינו אמר שהכריעה על הברכיים. מדוע איננו כורעים את חמש הכריעות שבתפילה על הברכיים?
בברכה
שלום לרב ראיתי שהרב אומר כי במקום שאנשים עומדים צריך לעמוד. מה יעשה בן העדה התמנית המתפלל במניין אחר ומנהגיו שונים כגון עמידה ב"לכה דודי" ובחזרת הש"ץ? לפי מיטב ידיעתי מורנו הרב יוסף קאפח אמר כי יש לעמוד.
תודה