היש להתייחס אליהם כגויים לכל דבר כפי ההלכה המקורית או יש להקל בדיניהם בגלל הנסיבות המיוחדות של ימינו במיחוד כאשר הם מגיעים למשל לבית כנסת?
הרמב"ם עשה הבחנה ברורה בין הכופרים ברמה האידיולוגית לבין בניהם שנולדו לתוך מציאות כזו ונחשב אנוס, האם לפי זה נחשוב את בני הקיבוצים החילונים כאנוסים ואולי מצווה לקרבם?
האם בגלל שהתקשורת מבצעת "שטיפת מוח" לזכויות הפרט על בסיס "בחירה חופשית" לכאורה, נתייחס ביתר קולא לאותם מחללי שבת?
יורנו רבינו, מה יעשה אדם המתפלל בציבור אשר נוהגים לומר פיוט "אראלי מרומים" ופיוט "מכניסי הרחמים"? האם נכון שיימנע מלאמרם לאור שיטתו התקיפה של רבינו נגד פנייה לאמצעים אחרים מלבד ה'? האם יש הבדל בין "אראלי מרומים" לפיוט "עשה למען מלאכך" שבו לכאורה אין פנייה ישירה למלאכים? ומיהם אותם מלאכים שהפיוט פונה אליהם?
שלום עליך מארי,
ברצוני לשאול,
מדוע יש צורך בחידוש ברית ה׳ עם ישראל (כמו לפני כניסתם לארץ, ובעוד הזדמנויות עם הדורות)
האין די לנו במעמד הר סיני לדורות? אם כן, מדוע אין אירוע כזה גם בימינו?
