הלכה
שלום כבוד הרב
ברצוני לקבל בבקשא הסבר לגבי:
מנהג או הלכה
מנהג דוחה הלכה-למה זה מתיחס?כשזה נאמר
ומהו דין?
שלום כבוד הרב
ברצוני לקבל בבקשא הסבר לגבי:
מנהג או הלכה
מנהג דוחה הלכה-למה זה מתיחס?כשזה נאמר
ומהו דין?
באלו תנאים ניתן להתיר פעולה שכזו והאם רשאי להחזיר הקדירה לאחר הבחישה, על הפלטה החשמלית?
כבתה הפלטה ע"י השעון והתבשיל נתבשל כל צרכו, האם מותר להגיס למרות שהפלטה עתידה לחזור ולפעול?
א. דין זה לא ברור לי לגמרי. האם רשאי אני לקדש על מיץ ענבים לדעת הרמב"ם? ומה בדבר מיץ ענבים ללא שום תוספות (אף ללא סוכר) רק שהוא מבושל (KEDEM)? ואם אחר מקדש עבורי?
ב. אין לי שום אפשרות מעשית לבנות סוכה וזאת מפאת מיקום הדירה. האם אני מחויב לנסוע לבית הורי המרוחק שעה נסיעה מביתי כדי לאכול ארוחת קבע בימות חול המועד?
שאלתי היא האם מותר לי להעביר אש בערב חג הפסח?
בתשובה שניתנה לפני כשנה בעניין תאומים סיאמים שיש להם לב משותף ובלי הפרדה ימותו שניהם נידון עניין שבע בן בכרי. נאמר בתשובה כי שבע בן בכרי שנידון בירושלמי ותוספתא תרומות לא נהרג על מנת להציל את הרבים אלא הוסגר ויואב בן צרויה הרגו. אך הפסוק בשמואל ב ל:כב אומר מפורשות כי הוא נהרג על ידי אנשי עירו וגופתו ניתנה ליואב שיקחה לירושלים. אולי הכוונה לדיון בירושלמי בעניין עולא בר קושב שרבי יהושע בן לוי שיכנעו להסגיר עצמו לרומאים על מנת להציל את יושבי לוד.
שלום וברכה
כתוב שאסור לקרות כנגד בית הכסא, אם הדלת פתוחה.
שאלתי היא, האם מותר לומר דברי תורה כשהולכים בחצר, וכנגדי יש חלון של בית הכסא, חצי פתוח (יש לו ציר שהיא חצי פתוח, כמקובל בחלון בית הכסא)
תודה רבה
לק"י
כבוד הרב כתב לאחרונה בתשובה לשאלה:
"ולפי רבינו, רצוי לכתוב הזמנה לחתונה בכתב לא אשורי, אפילו אין בה פסוקים, כי לדידו כתב אשורי הוא קדוש, ואין לכתבו לצורך חול, ואסור להכניסו לשירותים."
האם לצורך עניין זה כתב יד נחשב גם לכתב אשורי או לא?
שלום הרב ! יש לי כמה שאלות בנושאים שונים
1- מה היא הגדרת בענין בישולי" עכום" של דבר שאינו עולה על שולחן מלכים האם גם אם הבישול נעשה בדבר שלכשלעצמו אינ ו עולה על שולחן מלכים אלא אחרי עיבוד אחר שאין בו בישול למשל טחינה השומשום אינו עולה אבל אחרי העיבוד אולי היא כן עעולה על שולחן מלכים?
2- מה האיסור בדיוק בשמיעת כלי זמר המשמע מדברי הרמבם והגאונים
3-האם ידוע לרב מקור ברמבם או אחר שגם רוקה מתחיבת בדת יהודית לשים בכיסוי ראש בצאתה לרשות הרבים
האם בגלל שטיפול מעין זה נכלל בהגדרת רפוי, יאסר בגלל גזירת "שחיקת סמנים"?
חולה שאין בו סכנה לא נכלל בגזירת חכמים, האם כולל גם מי שנזקק לפעילויות עיסוי והתעמלות קלה?
היש להתחשב לאיסור או להיתר במצבו של החולה וברמת ההתעמלות או פעילות העיסוי?
חכמי ישראל גזרו שלא יקרא לאור הנר שמא יטה, האם גזירה זו מתייחסת לכל מקור אור כולל נרות שעווה ואף נר חשמלי?
ומה יהיה הדין בנורה חשמלית שעוצמת האור שבה ניתנת לשינוי, האם יש לחשוש גם בנסיבות אלה?
לשיטת רבינו הפוסק שמלאכה שאינה צריכה לגופה חייבים עליה, היש לחשוש לפתיל בנר שעווה הניזון מהשעווה המוצקה?