הלכות שבת פרק ד הלכה ד 003

הרמבם כותב:

הַדָּשׁ כִּגְרוֹגֶרֶת חַיָּב וְאֵין דִּישָׁה אֶלָּא בְּגִדּוּלֵי קַרְקַע. וְהַמְפָרֵק הֲרֵי הִיא תּוֹלֶדֶת הַדָּשׁ וְחַיָּב וְכֵן כָּל כַּיּוֹצֵא בָּזֶה. הַחוֹלֵב אֶת הַבְּהֵמָה חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק וְכֵן הַחוֹבֵל בְּחַי שֶׁיֵּשׁ לוֹ עוֹר חַיָּב מִשּׁוּם מְפָרֵק. וְהוּא שֶׁיִּהְיֶה צָרִיךְ לַדָּם שֶׁיֵּצֵא מִן הַחַבּוּרָה. אֲבָל אִם נִתְכַּוֵּן לְהַזִּיק בִּלְבַד פָּטוּר מִפְּנֵי שֶׁהוּא מְקַלְקֵל. וְאֵינוֹ חַיָּב עַד שֶׁיִּהְיֶה בַּדָּם אוֹ בַּחָלָב שֶׁהוֹצִיא כִּגְרוֹגֶרֶת:

שלום כבוד הרב,
אם בקהילה יש רק כהן אחד, והוא רוצה לקרוא מפטיר בשבת, מה עדיף על פי ההלכה: שיקרא גם עליה ראשונה וגם מפטיר, או שיצא מבית הכנסת לפני העלייה הראשונה ויחזור במהלך העלייה השנייה?

בהמשך לתשובת הרב לשאלה:
באילו נסיבות יהיה רשאי לעקור עצי פרי?
https://net-sah.org/audio/50174
האם רצוי להוריד את העץ על ידי גוי או לכתחילה מותר ליהודי להוריד את העץ?