שתיית יין במקום ציבורי
שלום כבוד הרב
רציתי לדעת אם הדין "ניצוק חיבור" שייך גם במקרה
של מזיגה לכוס של גוי, היינו:
ברמן מוזג יין כשר לכוס שהגוי מחזיק בידו ושותה ממנה לפרקים
האם היין שבידו של הברמן אסור בשתייה מעכשיו ויש עניין להיזהר
בשתייה במקומות כאלו?
המערה יין לתוך כלי שיש בו יין גויים, נאסר כל היין שבכלי העליון, שהרי העמוד הנצוק מחבר בין היין שבכלי העליון, ובין היין שבכלי התחתון (מאכ"א, יב, יב).
בשאלתך מדובר כשהכוס של הגוי ריק, והיהודי יוצק לתוכו והיה צריך להיות מותר, אולם מאחר והגוי מחזיק הכוס בידו ועלול לנדנדו כשהיין בתוכו, והיין ייאסר, ואז ייאסר גם היין של היהודי.
תכנים לקריאה נוספת
חבל המסורת בהקדמה של רבינו למשנה תורה
כבודו.
בהקמדה שלרמב״ם למשנה תורה צוין כי, ״ ודויד קיבל משמואל ובית דינו. ואחייה השילוני, מיוצאי מצריים היה ולוי היה, ושמע ממשה, והיה קטן בימי משה; והוא קיבל מדויד ובית דינו״
הדבר מעלה שאלות רבותה, אך מטריד אותי אחת יסודית:
מה כוונת המשורר פה? שאחייה היה כבן 400 שנה? או ששושלת אחייה קיבל מדויד?
בעבודת המלך מובאות הערות על מעמדו שלאחייה אך לא מצאתי התייחסות לגילו.
תודה רבה
האם מותר בשבת לדלל טחינה גולמית לצרכי אכילה?
באילו תנאים יש לחוש לאיסור גיבול בשבת?
חילבה טחונה, האם מותר בשבת לטרוף אותה ע"מ שתהיה ראויה לאכילה?
מהן המשמעויות המעשיות של המושג ההלכתי "עובדין דחול" שקבעו חכמי ישראל?
הלכות תעניות
שלום
בהלכות תעניות (א:ב-ג) רמב"ם אומר שזה דרך אכזריות לומר שהמעשים הרעים לציבור הוא קרי. האם זה אותו דבר ליחיד? האם יחיד שיש לו צרות צריך לזעוק ודרך אכזריות ליחיד אם הוא אומר שמה שקורא לו קרי?
ירושה וכתיבת צוואה
יורנו רבנו,
אדם מבוגר דתי בגיל העמידה אשר ניגש לעו"ד דתי במטרה לכתוב צוואה.
והעו"ד שם לב שהלקוח מבקש לנשל אחד מבניו מהירושה ולעבור על מצוות ירושה.
האם חובה עליו להאיר את עיניו ולומר לו שעדיף לו לתת בתורת מתנה ע"מ לעקוף את האיסור?
ובמקרה שהעו"ד מכיר את המשפחה ואת הנפשות הפועלות ויודע שמהלך כזה אשר מוסתר מעיני כולם יגרום בעתיד נזקים משפחתיים כבדים וכואבים מאוד מאוד,
גם לנפטר בעולם האמת וגם ליורשים בעולם הדמיון.
ערב פסח אחר חצות, האם מותר לרחוץ גופו בסבון?
מאחר ואחר חצות אסור לדעת הכל לעשות מלאכה, האם כולל גם איסור תגלחת או איסור גזיזת צפרניים?
האם הדירוג של רמת האיסורים לעשות מלאכה ערב פסח אחר חצות זהה לאותה רמה כבחול המועד?
נאסר בחוה"מ תספורת גזרה שלא יכנס מנוול למועד, האם נמתח גזרה זו גם לערב פסח ואף למלאכה כצחצוח נעלים שהינה צורך המועד?
קיר פחות מעשרה טפחים וממנו מתרומם מעקה ברזל. האם ניתן הכשירו כדופן לסוכה למרות שאינו צמוד לגג הסוכה?
האם לצורך הכשר סוכה מותר להשתמש בשני כללים הלכתיים, גוד ולבוד?
מהי שיטתו של רבינו הרמב"ם, האם ניתן להסיק מדבריו שלא אמרינן "גוד ולבוד"?
האם מותר בשבת לפתוח מטריה / שמשיה מקופלת הקבועה בחצר (מרקיזה)?
האם ניתן להגדיר פעולה זו כבניית אוהל קבוע האסורה או כפעולת המשכה של אוהל עראי המותרת בשבת?
היש לחשוש בנסיבות אלו לאיסור דאורייתא משום "מכה בפטיש" שכן הוא לכאורה מכשיר את המטריה ליעודים שלה?
היש הבדל בדין המטריה המיטלטלת לבין הדין של המטריה / שמשיה הקבועה בחצר או הצמודה לעגלת התינוק?