אדם פרוז שהה בירושלים בליל ארבעה עשר וחזר לקריית אונו בחצות. לפי הדרך הנידונה, הוא נשאר מוקף בן יומו. את מצוות הפורים שבביתו יוכל לקיים בחמישה עשר, אך בתפילה ובקריאת התורה עליו להביא בחשבון שהציבור שסביבו כבר חגג בארבעה עשר.
האזינו להבחנה בין המצוות שהיחיד מקיים לבין תפילת הציבור וקריאת התורה.
חזר הביתה, אך מעמדו נשאר
השאלה נוגעת למי שכל השנה הוא פרוז, אך שהה בירושלים בליל ארבעה עשר וחזר לקריית אונו בחצות הלילה. לפי דרך הפסיקה הנמסרת כאן, כבר נקבע לו דין מוקף בן יומו. החזרה באותו לילה אינה מחזירה אותו לדין הפרוזים לעניין פורים זה.
לפיכך יקרא את המגילה בליל חמישה עשר וביום חמישה עשר. גם משתה הפורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים שייכים אצלו לחמישה עשר. את המצוות הללו הוא יכול לקיים אף שהוא נמצא כעת במקום פרוז.
על הניסים בתפילתו האישית
הקושי מתעורר כאשר הוא מצטרף למניין המקומי. הציבור בקריית אונו אינו אומר על הניסים בחמישה עשר, ואין חיובו האישי של האורח משנה את סדר התפילה של המקום.
לכן נמסרת לו ההנחיה להתפלל במניין שיש בו תפילת לחש וחזרה נפרדות, כדי שיוכל לומר על הניסים בלחש בתפילתו שלו. אין הוא אומר אותה בחזרה בקול. במניין הנוהג תפילה אחת, בלי לחש נפרד וחזרה נפרדת, אין אותה אפשרות לאמירה אישית בלחש במסגרת המתוארת. אין לו לעבור לפני התיבה באופן שישנה את נוסח הציבור.
קריאת התורה היא חובת ציבור
בקריאת התורה אין די בכך שהיחיד נוהג פורים בחמישה עשר. במקום שבו הוא נמצא אין ציבור הקורא אז את קריאת הפורים, וחובת הקריאה היא חובת ציבור ולא חיוב המוטל עליו כיחיד.
אפשר לשאול אם משום כך נחייב אותו לנסוע לירושלים לשמיעת הקריאה. אולם לא נראה שיש בידינו לחייבו בנסיעה רק לשם כך, מאחר שאין כאן חיוב יחיד. במקרה הנידון הוא מפסיד את שמיעת קריאת התורה, אף שאת קריאת המגילה ושאר מצוות היום הוא מקיים בחמישה עשר.
מסקנת הדברים
המוקף בן יומו שבמקרה הזה מקיים את פורים בחמישה עשר גם לאחר חזרתו לקריית אונו. על הניסים יאמר בלחש במניין עם לחש וחזרה נפרדים, וישמור על סדר הציבור בקול. קריאת התורה תלויה בציבור, ואין נראה לחייבו לנסוע לירושלים רק בשביל לשומעה.
מתי מקיים את מצוות הפורים מי שנעשה מוקף בן יומו וחזר לקריית אונו בחצות?
במקרה הנידון הוא נשאר מוקף בן יומו גם לאחר חזרתו. הוא קורא את המגילה בליל חמישה עשר וביום חמישה עשר, ומקיים ביום חמישה עשר גם משתה פורים, משלוח מנות ומתנות לאביונים.
כיצד יאמר על הניסים כשהציבור המקומי כבר חגג בארבעה עשר?
ההנחיה הנמסרת היא להתפלל במניין שיש בו לחש וחזרה נפרדים, ולומר על הניסים בלחש בתפילתו האישית. אין הוא אומר אותה בחזרה בקול, ואין חיובו האישי מתיר לו לשנות את סדר הציבור המקומי בתפילה אחת.
האם עליו לנסוע לירושלים רק כדי לשמוע את קריאת התורה של פורים?
לא נראה לחייבו בכך לפי הבירור שבשיעור. קריאת התורה היא חובת הציבור, ובמקומו אין ציבור הקורא אז את קריאת הפורים. הוא מפסיד את שמיעתה במקרה הזה, אף שהוא חייב בקריאת המגילה וביתר מצוות היום.
Full text
תכנים לקריאה נוספת
כיצד נוהגים בשמחת פורים בזמן מלחמה וכשיש חטופים?
כיצד יש להתנהג השנה ביום שמחת פורים לאור המלחמה והמצב במדינה?
האם יש לחגוג באופן רגיל כמו בכל שנה או למעט מהשמחה כגון לא להפעיל מוזיקה וכדומה למי שנוהג כך בכל השנה?
כיצד מבטאים את „המולך” ואת „רצפת בהט ושש” בקריאת מגילת אסתר?
בקריאת מגילה,
1- מי שקרא 'המולך מהודו', וקרא 'המולך' בהתאמה של ע"ז (מולך)
לא יצא י"ח?
2- 'רצפת בהט ושש',
האם יש הבדל במשמעות המילה בין 'רצפת' עם פ"א דגושה או רפויה.?
אני יודע שהמנקדים מנקדים אותו רפויה ולא דגושה.
ויעף עלי אחד מן השרפים ובידו רצפה דישעיה עם שוא נח ופא דגושה ומשמעו גחל
משא"כ דאסתר שוא נע ופא רפויה ומשמעו קרקע מרוצף
צביעת שיער בפורים
האם יש איסור בצביעת שיער בפורים שאח"כ צובעים שוב לשחור?
דיני ארבע הפרשיות (שקלים, זכור, פרה, החודש)
נושאי משנה:
האם דין תורה? האם מדרבנן?
האם יש לומר קדיש לפניהם או לאחריהם?
האם קטן יכול לעלות בהן?
מקורות:
גמרא, מסכת מגילה, דף כ"ט, ע"א עד דף ל' ע"ב
הרמב"ם, הל' תפילה פרק יג
משלוח מנות - סוגי כשרויות
כבוד מו"ר שלום רב
שמעתי דברים תמוהים לפיהם אדם ששולח מנות לחברו בפורים, צריך לוודא שיש להם הכשר שמקובל על חברו. למשל אם חברו נוהג לאכול בשר בהכשר מסויים וחברו שלח לו מנת בשר בהכשר אחר - הרי שהשולח לא יצא ידי חובת משלוח מנות. האמנם?
בברכה
אבישי קארו
האם מותר לילדים ולמבוגרים להתחפש בפורים, ומה היה המנהג בתימן?
א האם יש תחפושות שמותר להתחפש? לדוגמה - תלבושת של חסיד, רבנים, תלבושת של תימני וכו'.
ב האם מותר אותם גם לגדולים?
ג האם עדיף בכלל לא להתחפש?
בגתן ותרש
למה ישב מרדכי בשער המלך? למה קצפו בגתן ותרש על אחשורוש? מה היה תפקידם?
המפספס מילה בקריאת המגילה
שלום רב
האם אדם שנוכח בקריאת המגילה ופספס מילה ולדוגמא: ילד לידו הרעיש ברעשן, האם יצא ידי חובה?
אני שואל כי ידוע לי שמי שלא מבין עברית יכול לצאת מלכתחילה מבלי להבין.
באיזה יום קוראים את המגילה בשכונת גילה לפי הרמב״ם?
בעניין דברי רבינו בהלכות מגלה פ"א הל' י'
..." וּכְרַךְ וְכָל הַסָּמוּךְ לוֹ וְכָל הַנִּרְאֶה עִמּוֹ, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם יָתֵר עַל אַלְפַּיִם אַמָּה - הֲרֵי זֶה כִּכְרַךְ, וְקוֹרְאִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר."
לפי הבנתי ואם הבנתי נכון, מארי וגם מארי חיים כסאר פירשו את דברי הרמב"ם שמדובר בישוב ש"נראה עמו" בתוך האלפים אמה ולא כפי שאחרים פרשו או "נראה עמו" או "אלפים אמה".
וכפי שהגדיר יפה הרב חננאל סרי בספרו עמ' 127 הל' צז.
מהם דיני קדיש, השתתפות בשמחות וסעודת פורים באבלות על אב לפי רבנו ומארי?
שלום למורנו הרב.
לצערי אבי נפטר לפני כשבועיים.
אודה באם תוכל לתת לי מענה למספר שאלות שלא מצאתי מענה באתר:
1. חובת אמירת קדיש - אני יודע שברמב"ם לא מופיע הנושא היות ומנהג אמירת הקדיש הונהג במאות שנים האחרונות ואחרי תקופת הרמב"ם.
מה המנהג הנכון בימנו?
2. עפ"י הרמב"ם, בשנת אבל לא משתתפים ב"שמחת מרעים". הבנתי מאחת מתשובות הרב שמדובר בשמחת שושבינים. האם שאר השמחות מותרים?
3. כיצד עליי לנהוג בסעודת פורים?
תודה ובשורות טובות.
שבוע טוב.