קריאת שמע
לכבוד
הרב הגאון ר' רצון ערוסי הי"ו
כנהר שלום וכנחל שוטף – ברכה!
ב. קריאת שמע:
מה הטעם שנהגו יהודי צנעא לקרוא במרוצה מ- "למען ירבו ימיכם"?
בהוקרה ובהערכה
מעומקא דלבא
עיין שו"ת דברי חכמים, או"ח, ח, והסברו. דומני, שבתחילה נהגו לקרוא ק"ש כולה, לרבות פרשה אחרונה כולם ביחד, הברה הברה, ורק משהחל נפוץ נישוק הציציות בפרשה שלישית, נשבר הקצב האחדותי ודבר זה עבר גם לק"ש של ערבית.
תשובה מאת הרב רצון ערוסי.
תכנים לקריאה נוספת
קדיש
שלום כבוד הרב.. ברצוני לדעת האם אני חייב לכרוע 5 פעמים בקדיש או לא.. בכבוד רב מתן
היכן כורעים במודים
לק"י
שלום כבוד הרב,
כתב הרמב"ם בהלכות תפל וברכת כהנים: "כְּרִיעָה כֵּיצַד: הַמִּתְפַּלֵּל כּוֹרֵעַ חָמֵשׁ כְּרִיעוֹת בְּכָל תְּפִלָּה וּתְפִלָּה--בִּבְרָכָה רִאשׁוֹנָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף, וּבְהוֹדָיָה בַּתְּחִלָּה וּבַסּוֹף. וּכְשֶׁגּוֹמֵר הַתְּפִלָּה, כּוֹרֵעַ וּפוֹסֵעַ שָׁלוֹשׁ פְּסִיעוֹת לַאֲחוֹרָיו כִּשְׁהוּא כּוֹרֵעַ; וְנוֹתֵן שָׁלוֹם מִשְּׂמֹאל עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מִיְּמִין עַצְמוֹ, וְאַחַר כָּךְ מַגְבִּיהַּ רֹאשׁוֹ מִן הַכְּרִיעָה. וְכִשְׁהוּא כּוֹרֵעַ בְּאַרְבַּע הַכְּרִיעוֹת, כּוֹרֵעַ בְּבָרוּךְ; וְכִשְׁהוּא זוֹקֵף, זוֹקֵף בַּשֵּׁם."
דיבורים בתפילה
שלום רב!
באחד מימי שבוע שעבר, הגעתי לביהכנ"ס, והגעתי באיחור. התחלתי להתפלל, הגעתי לסוף ברכות ק"ש ("תהלה לאל עליון.."), וחיכיתי לחזן שיתחיל בחזרה כדי לשמוע קדושה. בינתיים אמרתי שניים מקרא ואחד תרגום. חברי אחרי התפילה אמר לי "אני לא יודע אם נהגת בסדר, כי אסור לדבר בין יוצר אור לתפילת העמידה". אציין כי הוא יוצא עדות המזרח. האם נהגתי כשורה? כיוון שעברתי על כל הלכות תפילה, ולא מצאתי סייג לדיבור/לימוד תורה באמצע התפילה. אשמח אם הרב יאיר את עיני..
תודה !
מהלכות תפילה
1. כתב הרמב"ם לברך מיד והוא על מיטתו אלהי נשמה וכו' ורק אחר כך יחבוש מצנפת או כובע ויברך עוטר ישראל בתפארה. האם את הברכות הראשונות יברך ללא כיפה?
2. אדם ששהה בבית הכסא ושמע שם את קול התרנגול, האם יברך בצאתו?
3. מדוע אין אומרים היום "התכבדו מכובדים" וכו'? האם ראוי להתחיל לומר זאת?
האם הקדושה והקדיש היו לבטלה?
לעניין תפילת היחיד ש9 שהתפללו מצטרפים אליו לקדושה כשיטת רש״י, כתב מארי שברכותיו ברכות לבטלה לדעת רבנו.
ותמוה, הרי הוא מברכן בשביל תפילתו שלו, אם כן למה התכוין מארי?
אין נופלין על פניהם ביום "פורים קטן", מהי שיטתו של הרמב"ם?
מדוע נכללו ר"ח, חנוכה ופורים במנין הימים שאין נפילת פנים והרי אין בהם חובת שמחה או עונג וכד'?
היש קשר בין המנהג שלא ליפול ע"פ לבין האיסור שלא להתענות ושלא להספיד באותו יום?
בהל' מגילה פוסק הרמב"ם שאין להספיד ולא להתענות אף בי"ד וט"ו לאדר א' כימי הפורים, מה ניתן ללמוד מכך?
תהילים על חולה
שלום לרב האם נכון לומר שאליבא דהרמב"ם (עכו"ם יא, יב) המנהג הרווח לומר פרק תהילים לרפואת חולה הינו איסור חמור?
תודה
השוכח יעלה ויבוא בר"ח
ונזכר בחזרת הש"צ (כשאמר יעלה ויבוא) האם יכול בדיעבד לסמוך על תפילת הש"צ מכיוון שאם יחזור תפילתו תהייה כמשוי ללא כוונה. חודש טוב! נ.
ב. "משנכנס אדר מרבים בשמחה" (מדוע הרמב"ם לא הזכיר זאת?)
תפילה
אני נוהגת לומר בבוקר את ברכות השחר. לאחר מכן אני קוראת תפילת שמע עד אמת. פעם נהגתי לומר עד גאל ישראל אבל אמרו לי שזה לא בסדר בלי תפילת שמונה עשרה. מה הנכון? עלי לציין כי לא תמיד אני מספיקה לקרוא בזמן ועל פי רוב קצת מאוחר (כיום בסביבות שבע וחצי בבוקר ובשבת רק בתשע וחצי בבוקר). כמו כן אני משתדלת להתפלל עוד תפילה אחת (מנחה או ערבית) אבל לא תמיד יוצא לי. כמו כן בתפילת שמונה עשרה אני מתחילה ברגל שמאל ובכל פסיעה אומרת ה' שפתי וכו' זה בסדר?: